פיננסי >

האם מועצת הצמחים מעלה את מחיר הפירות והירקות?

מחירי התוצרת החקלאית נקבעים בהתאם למחירון שמפרסמת מועצת הצמחים. תיעוד בלעדי של אופק ישראל מטיל ספק כבד באשר לאמינות המחירון

כתיבה וצילום: אמיתי גזית


בבוקר, בשעה שרובנו מנגבים אדים משמשת המכונית בדרך לעוד יום עבודה, סוחרי השוק הסיטונאי בצריפין סוגרים את הבסטה.


המסחר שהתרחש בלילה משפיע על מחיר הפירות והירקות שאנו קונים ביום. עם הנץ החמה יעלה לרשת האינטרנט מחירון מועצת הצמחים המציג, לדברי המועצה, נתונים ממוצעים של המחיר בו נמכרו הפירות והירקות בלילה שחלף. 


אין להקל ראש במחירון, זהו כלי חיוני לחקלאים שהרי באמצעותו הם יודעים מה רמת המחירים בשווקים.  .


אלא ששנים רבות סוחרים וחקלאים מטילים ספק באשר למהימנות המחירון. שוב ושוב נשמעות טענות כי אינו משקף את המציאות וכי הוא מוטה כלפי מעלה.

אם הטענות האלו נכונות, הרי שבפועל המרווח בין המחיר הסיטונאי שמשלמות הרשתות למחיר שמשלם הצרכן גבוה משחשבנו. 


חמור מכך, נתוני מועצת הצמחים משמשים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחישוב מדד המחירים ממנו נגזרת מדיניות בנק ישראל ומשרד האוצר, ויתכן כי במשך שנים סעיף הפירות והירקות בו פשוט שגוי. מהסיבה הזו באפריל 2014 ביקשה התנועה לאיכות השלטון ממבקר המדינה לחקור את מהימנות הנתונים במחירון.


ביום חמישי בשבוע השני של דצמבר (11/12/14) סיירתי בשוק והצלחתי לשים ידיי על ראיות המצביעות על פערים משמעותיים בין המחירון לעסקאות שבוצעו בפועל. 


בסופו של היום תיעדתי במצלמה נסתרת את נחום בוכריס, מי שאחראי על המחירון, בשיחה ממנה משתמע כי הוא מודה שבוצעו עסקאות במחירים שונים מאלה שפרסם במחירון.

הסיפור המלא לפניכם.


קילו כרוב ב-30 אגורות

השוק מתחיל את פעילותו מידי יום לקראת חצות ואינו פעיל בשישי, לכן רוב התוצרת החקלאית שלא נמכרה בחמישי לפנות בוקר, לא תימכר כלל. במקרה הטוב תמצא דרכה לעמותות המסייעות לנזקקים וברוב המקרים פשוט תיאסף על ידי משאיות האשפה. המפסידים הם החקלאים שעמלו על גידול התוצרת, אריזתה והובלתה, והציבור שיכול היה ליהנות מירידת מחירים.


כמות התוצרת החקלאית שראיתי בביקורי בשוק בבוקר יום חמישי, יכולה בקלות למלא את המדפים במחלקת הפירות והירקות בעשרות סופרים.


המחירים בשפל, הסיטונאים מוכנים למכור את הסחורה לכל אחד וכמעט בכל מחיר, רק שייקח. אבל הסוחרים המנוסים לא מודאגים, הם מספרים כי מצב זה אופייני לעונת המעבר, ומצפים להתאוששות עם בוא החורף.


במיוחד בלטו לעיניי ערימות של ארגזי כרוב, עגבניות ועגבניות שרי שלא מצאו קונה. כמה ימים לפני ביקורי פורסם בדף הפייסבוק מחאת הפלפלים-התאגדות החקלאים כי 12 טון מזני הצמחים האלה הושמדו משום שחקלאים לא הצליחו למכור אותם.


לו רציתם יכולתם לקנות קילו כרוב בשוק הסיטונאי בפחות מחצי שקל, סוחר ממולח ניצל את ההזדמנות וקנה משאית שלמה עמוסה כרוב ב-4000 שקלים, מישהו עשה לי חישוב כי הוא שילם כ-30 אגורות לקילו כרוב.



ארגזי הכרוב שהיו על המשאית


כנראה שגם טונות מפרי הגאווה הישראלית, עגבניות שרי, ימצאו דרכם לאשפה משום שלא נמכרו אפילו במחיר הפסד פחות מ-5 שקלים לקילו.


אפשר היה להתנחם לו עודפי התוצרת היו מתגלגלים לכיסינו, אלא שרוב הציבור קונה ירקות ופירות בסופרים הענקיים של רשתות השיווק. והן מתנהלות ביקום מקביל שאינו מושפע מהמצב בשווקים. את התוצרת החקלאית הן רוכשות באמצעות חברות בנות: לשופרסל יש את קטיף, למגה את יחדיו, לרמי לוי את ביכורי השקמה, ויש גם את ביכורי ביתן של יינות ביתן (אגב, זה אינו צירוף מקרים שהחברות של רמי לוי ויינות ביתן חולקות שמות דומים, על כך בכתבה שתפורסם בקרוב, באתר אופק ישראל).


החברות הסיטונאיות של רשתות השיווק קונות תוצרת חקלאית ישירות מחקלאים, עדות לכך אפשר היה למצוא בידיעה מוזרה שפורסמה בכלכליסט ב-20/11/2014 ובה סופר על "מיזם" של שופרסל באמצעות חברת קטיף שבבעלותה. בכתבה נטען כי כדי לדלג על המתווכים, קטיף תרכוש תוצרת ישירות מחקלאים. למה הידיעה מוזרה? משום שאין בה שום חדש, וכך פועלות הרשתות מזה שנים. 


על כל פנים, החברה הסיטונאית מכופפת את החקלאי ממנו היא קונה, שהרי בלעדיה הוא יתקשה להתפרנס, גוזרת עמלה בשיעור 20% ומוכרת את התוצרת לחברה האם-רשת השיווק, וזו מוכרת את הפירות והירקות בסופר בשיעורי רווח כפולים ומכופלים.


רשתות השיווק מצליחות לטשטש את הרווח האמיתי שלהן באמצעות המחירון של מועצת הצמחים. במחקר שפרסמה "התנועה לאיכות השלטון" באפריל השנה (2014) נמצא כי המחירים המופיעים בו גבוהים ב-20% מהמחירים המופיעים במחירון אחר שמפעילה חברת ניסן מחשבים.


אבל לא צריך מחקר מעמיק כדי לזהות את חוסר ההתאמה למציאות. ביום בו ביקרתי בשוק, מחיר הכרוב על פי מחירון מועצת הצמחים היה שקל וחצי לקילו וכזכור, בשטח נתקלתי בעסקאות בהן נמכר קילו כרוב בפחות מחצי שקל. במחירון השוק החדש של ניסן מחשבים עלה קילו כרוב תשעים אגורות.


בתמונה חשבונית המעידה על מכירת כרוב במחיר 3 שקלים לארגז (ארגז מכיל כ-10 קילו כרוב) ובמילים אחרות הכרוב נמכר בכ-30 אגורות לקילו.



כרוב ב-30 אגורות


הסוחרים שאני פגשתי לא הצליחו למכור עגבניות שרי ב-5 שקלים לקילו, מחירון השוק החדש קבע כי מחיר השרי באותו יום הוא 6.1 שקלים לקילו, אבל על פי מועצת הצמחים הן עלו 8 שקלים.



חשבונית המעידה על מכירת עגבניות שרי ב-5 שקלים לקילו


וזה המחירון שפרסמה מועצת הצמחים באותו יום ממש



את נחום בוכריס, שאחראי על מחירון מועצת הצמחים, פגשתי בסיום עבודתו בשוק רגע לפני שנכנס לרכבו. קשה לומר כי הוא מופתע מטענותיהם של הסוחרים על הפער בין המציאות למחירון, הסרטון הבא מדבר בפני עצמו.


הנה תמליל השיחה:

 

אלמוני (לא נראה בעדשת המצלמה): "3000 קרטון עגבנייה מכרו לי ב-2, הנה פה אנשים".

בוכריס במעיל חום, לוחץ את ידו:"שלום קודם כל".

אלמוני: "3000 עגבנייה מכרו לי ב-2..."

בוכריס: "ואני עשיתי 4.5 ".

אלמוני: "ואיך זה, איך אתה עושה את זה?"

בוכריס: "ככה".

אלמוני: "ואתה בא לשוק לפניי! כל יום אתה מגיע".

בוכריס: "אמרו שאתה הגעת לפניי".


 



בוכריס סירב בתוקף לגלות לנו כיצד הוא קובע את מחירו של כל זן, על אף שמועצת הצמחים המשלמת את שכרו היא גוף סטטורי הכפוף למשרד החקלאות, וככל שידוע לנו אינה עוסקת בפעילות ביטחונית.


אחרי הביקור בשוק, נכנסתי לסניף שופרסל דיל שבאזור התעשייה פולג בנתניה. בחרתי בו משום שלפי הצהרות הרשת המחירים בו זולים במיוחד.


הכרוב עלה שם שני שקלים ותשעים אגורות. כ-300% יותר מהמחירון של חברת ניסן מחשבים, ואילו קילו עגבניות שרי עלה 15 שקלים רק 150% יותר מאותו מחירון. 


למעשה הקופון שגוזרת הרשת גדול יותר משום שכאמור, החברה הסיטונאית שמכרה לה את התוצרת בבעלותה, כך ששופרסל כמו רשתות אחרות מרוויחה גם את העמלה של הסיטונאי.


מידע אמין הוא תנאי הכרחי לקיומו של שוק חופשי. זו הסיבה שעל פעילות הבורסה מפקחת הרשות לניירות ערך. נסו רק לדמיין מצב בו מוטל ספק כבד באשר לאמינות שערי המניות שמציגה הבורסה.


כל אחד מאלפי החקלאים בישראל משול לסוחר בבורסה, אלא שבניגוד לברוקרים הם פועלים בערפל כבד בלי יכולת לדעת מה השווי האמיתי של התוצרת שהם מגדלים בעמל כפם.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט