משפט ופלילים >

משתלה שסיפקה שתילים חולים תשלם 85,000 ₪ פיצויים לחקלאי

שתילי עגבניות נגועים במחלת ניקוד בקטרי היוו עילה לתביעה כנגד משתלה בגין אובדן עונת שתילה. בית משפט השלום קיבל את עמדת המשתלה כי הנגע קל לטיפול ולכן הפיצוי שפסק היה רק 5000 ₪, כסכום עלות הוצאות ההדברה. בערעור, בית משפט המחוזי הפך את היוצרות וחייב את המשתלה לפצות את החקלאי בגין אובדן הכנסות

לפני כשנה פנה אלי חקלאי מקלנסואה, משום שבסוף 2010, משתלה מהגדולות במשק סיפקה לו שתילי עגבניות נגועים במחלת ניקוד בקטרי. לאחר שנועץ עם מדריך שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, סירב לשתול את השתילים הנגועים. לטענת החקלאי, הזן האמור הוא המתאים ביותר לאזור הגידול שלו, ומשום שלא נמצאו במשתלות אחרות שתילים נקיים ממחלות הוא לא זרע, והפסיד עונת גידול.


החקלאי הגיש בבית משפט השלום בנתניה תביעה לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו מחמת אובדן רווחים צפויים מעונת הגידול.


המשתלה טענה מצדה, כי לא הייתה כל מניעה להשתמש בשתילים ואף צירפה חוות דעת של מומחה בעל שם מטעמה, אשר העיד, שדי היה בטיפול או שניים עם תכשיר נחושתי ואוורור להדברת הבקטריה. המומחה אף ביסס את טענתו בעובדה שמספר רב של חקלאים נטע את השתילים ולא נגרם להם כל נזק, וכל שנדרש הינו מספר מועט של טיפולים פשוטים.


בית משפט השלום, קיבל את טענות המשתלה וקבע, כי היה על המגדל לשתול את השתילים ולטפל בהם מספר מועט של טיפולים ובכך לצמצם את הנזק. בפסק הדין נאמר: "על החקלאי להוכיח שהמוצר אותו רכש אכן היה פגום ואם היה שותל אותו, היבול היה נפגם. התובע לא הצליח להוכיח זאת כלל ועיקר לאור המפורט לעיל". השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ קבעה, כי על המשתלה לפצות את החקלאי רק ב-5,000 ש"ח, המהווים, לשיטתה, את ההוצאה שהיה נדרש להוציא לצורך הדברת הבקטריה, אילו היה שותל את השתילים.


החקלאי שלא השלים עם פסק הדין, ביקש את עצתי. לאחר לימוד החומר, הצעתי לו שנגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, נטען, בין היתר, כי על המשתלה חלה החובה לספק שתילים נקיים מנגעים. חקלאי אינו חייב לשתול שתילים חולים, ואינו חייב להוכיח שהיה נגרם לו נזק משתילת השתילים, גם אם מדובר בנגיעות הניתנת לטיפול פשוט. יתרה מכך, החקלאי נועץ עם מדריך חקלאי, ולפיכך פעל בסבירות - כפי שהיה נוהג כל אדם סביר, כאשר פעל לפי עצתו, ואינו נדרש לחקור אודות טיב המחלה, או דרכי הדברתה.


המשתלה הגישה גם היא ערעור, לפיו, לא היה מקום לחייבה בתשלום הוצאות ההדברה הצפויות, שכן החקלאי לא שתל את השתילים. בנוסף, דרשה פיצוי בגין הוצאות משפט, ושכר טרחת המומחה ועורך דינה, לנוכח דחיית עיקר תביעתו של החקלאי.


שופט בית המשפט המחוזי, צבי דותן, שישב בדין, קבע, כי בראש ובראשונה חקלאי זכאי לקבל שתילים נקיים מנגיעות, כפי שהזמין. כמו כן, הבהיר, שלא מוטלת על החקלאי החובה "להסתכן" בשתילת שתילים נגועים, ובסיכון שהנגיעות לא תודברנה, וזאת גם במצב שאין שתילים חלופיים בשוק, ומשמעות הדבר הפסד עונת גידול שלמה.


בסופו של דבר, לאחר שקיבל את הסכמת הצדדים, לפיה, יפסוק בשני הערעורים לפי שיקול דעתו, ללא צורך בהנמקה, פסק בית המשפט לטובת החקלאי סכום פיצוי של 85,000 ש"ח.


איך לפעול כשמקבלים שתילים נגועים?

פסק הדין שלפניכם מלמד כי מגדל אינו מחויב לקבל ולשתול שתילים נגועים, גם אם משמעות הדבר אובדן עונת גידול, ובלבד שעשה מאמצים לרכישת שתילים חלופיים נקיים להקטנת נזקיו.


בכל מקרה, היוועצו במדריך שירות ההדרכה והמקצוע, ובקשו את עמדתו בדבר קיום נגיעות בשתילים בכתב.



אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי מחייב ו/או חוות דעת ו/או המלצה לנקיטה בהליכים כאלה או אחרים או להימנעות מנקיטה בהליכים, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. יש להתייעץ עם עורך דין.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט