פיננסי >

הזורעים ברינה, מוכרים בדמעה

חושבים שיינות ביתן מתחרה ברמי לוי? טעיתם. מתחת לרדאר הממונה על ההגבלים העסקיים צמח לו, לפי עדויות, קרטל ענק העוסק בקניית פירות וירקות, ולכאורה גם בגניבה

כשתחלפו על כביש 40, כמה קילומטרים דרומית לצומת מלאכי (מסמיה) תוכלו לראות ממזרח את המחסן הלוגיסטי הגדול והמפואר שנבנה בהשקעה של כ-130 מליון שקלים סמוך לישוב תימורים, ונחנך ב-2013.


השלט של "ביכורי השדה" מתנוסס על הגג ונראה מרחוק, אך אינו מסגיר את העובדה כי באותו מבנה ממש שוכנות 7 חברות ש"ביכורי השדה דרום" שותפה בהן, כולן עוסקות ברכישת תוצרת חקלאית.


בין היתר פועלת בו חברה ששייכת במחציתה ל"רמי לוי שיווק השקמה", ומספקת לה בבלעדיות תוצרת חקלאית; וחברה שמחציתה שייכת ל"יינות ביתן" ומספקת לה בבלעדיות תוצרת חקלאית. ביכורי השדה עצמה שייכת במחציתה לחברת "נטו אחזקות" של איש העסקים דודי עזרא, אחת מסיטונאיות המזון הגדולות בארץ.


מחוות דעת משפטית שקיבלה אופק ישראל עולה חשד כי מדובר בקרטל לא חוקי הפוגע בתחרות במשק ומשפיע על המחירים לצרכן.

זאת ועוד, על פי הערכות כ-40% מהתוצרת החקלאית בישראל עוברת במחסנים האלה.

עובדה זו מעניקה לביכורי השדה על שלוחותיה כוח שאותו היא מנצלת לא רק לרכישת פירות וירקות במחירי ריצפה, אלא גם, לפי עדויות רבות שהגיעו למערכת אופק ישראל, למעשיי מרמה וגניבה שכנראה מסתכמים במיליונים.


בחודשים האחרונים נאספו במערכת עדויות מחקלאים שעובדים ועבדו עם החברה, מנהלים של חברות לשיווק פירות וירקות ואף שוחחנו גם עם עובדים המצויים בנקודות מפתח בחברה. בעקביות, כל המרואיינים תיארו את אותן פעולות הונאה לכאורה. כך פועלת השיטה.




הזרוע לרכש תוצרת חקלאית של "רמי לוי" פועלת באותו מחסן, באותם משרדים ועם אותה הנהלה של זרוע הרכש של "יינות ביתן"




חשד לקיומו של קרטל לרכש פירות וירקות

על מנת לאפשר תחרות חופשית, אוסר חוק ההגבלים העסקיים על חברות מסחריות לתאם אחת עם השנייה מחירים. עבירה זו מכונה "הסדר כובל" או בלשון שאינה משפטית- קרטל. משום שגידול תוצרת חקלאית כרוך בקשיים רבים, כשהבולט בהם הוא חיי המדף הקצרים מאוד של הפרי או הירק, מאפשר החוק בארץ ובעולם למגדלים ומשווקי תוצרת חקלאית, ורק להם, לתאם את השיווק ואת המחירים.


בינואר 2015, נכנס לתוקף תיקון לחוק ההגבלים העסקיים האוסר יצירת קרטל בין גופים שאינם עוסקים במישרין בגידול תוצרת חקלאית, אלא רק בשיווקה.

אם "ביכורי השדה" והחברות בהן היא שותפה עוסקות בשיווק פירות וירקות, הרי שמעכשיו החוק אוסר עליהן לתאם את פעילותן.


העדויות והממצאים שנאספו באופק ישראל מצביעים כי לכאורה ביכורי ביתן, ביכורי השקמה וביכורי שוק העיר, אינן עוסקות כלל בשיווק תוצרת חקלאית, אלא ברכישתה בהתאמה ליינות ביתן, רמי לוי, ורשת שוק העיר. לכן, אמר לנו משפטן בכיר המומחה בדיני הגבלים עסקיים, הפטור שניתן למשווקי תוצרת חקלאית, לא היה רלוונטי להן גם בעבר.


הממונה על ההגבלים העסקיים אוסר העברת מידע בין רשתות

לפני מספר שנים העניק הממונה על ההגבלים עסקיים פטור להסדר בין רשתות השיווק הפרטיות (ובהן רמי לוי) להקמת חברת "הרשת הרביעית" ולניהול משא ומתן משותף עם ספקים בתחומים מסוימים בלבד.  הממונה התנה את הפטור בתנאים שנועדו למנוע זליגת מידע בין הרשתות, ובכלל זה מידע בדבר הכמויות שקונה כל רשת ותנאי הסחר מול ספקים.


הממונה אף אסר על מנכ"ל "הרשת הרביעית" להיות בעל תפקיד באחת מרשתות השיווק המחזיקות במניות החברה. בנוסף אסר הממונה על הפעלת מחסן מרכזי משותף לרשתות ועל קיום משא ומתן משותף מול ספקים העלול לפגוע בתחרות בין רשתות השיווק.


ממצאי התחקיר שערכנו מלמדים כי לכאורה הפעילות המשותפת של "רמי לוי שיווק השקמה", "יינות ביתן", ו"שוק העיר" באמצעות החברות שהקימו בשותפות עם ביכורי השדה דרום, חורגת מהנחיות הממונה. למעשה זהו הסדר כובל בלתי חוקי, שפוגע בתחרות ומשפיע לרעה על המחירים לצרכנים.


משרדים משותפים, מידע משותף

המרכז הלוגיסטי החדש שהמבנה שלו משתרע על פני 23,000 מ"ר משמש את כל החברות שמנינו ובהן שותפה ביכורי השדה.

בבניין הצמוד לו שוכנים המשרדים של כל אחת מהן, כך שעובדים ומנהלים שלהן יושבים בסמיכות ומקיימים יחסי עבודה יומיומיים. לכל חברה קניין, הממונה על הזמנת ירקות ופירות מחקלאים.


התהליך מנוהל באמצעות מערכת מחשב משותפת של חברת נטו. כלומר, הקניינים חשופים לתנאים המסחריים שכל אחת מהחברות סיכמה עם חקלאים. בנוסף, משווק תוצרת חקלאית מהגדולים בארץ סיפר כי השתתף, ולא פעם אחת, בישיבות בהן נכחו הקניינים של כל אחת מהחברות.


על הפעילות השוטפת מנצח ששי שבע, שמכהן כמנכ"ל גם ב"ביכורי ביתן", גם "ביכורי השקמה", וגם ב"ביכורי השדה דרום", וכדירקטור ב"ביכורי שוק העיר". הוא מעורב ברכש של כל אחת מהחברות ובמידת הצורך מתערב במשא ומתן עם חקלאים.


אחיו ושותפו, אילן שבע, מכהן כדירקטור בחברות האלה. עמי גולדין, מנכ"ל ודירקטור נטו מ.ע אחזקות, שלה 50% ממניות ביכורי השדה משמש דירקטור בכל אחת מהחברות הללו.


משאיות עם התוצרת החקלאית מגיעות לשרוולי פריקה במחסן המשותף לכל החברות. העובדים של כל החברות נעים בו בחופשיות, פוגשים זה את זה לאורך כל שעות העבודה, ולמעשה דבר לא מגביל אותם לכאורה מלהחליף מידע.



המחסן הלוגיסטי בתימורים: חלל אחד משותף לכל החברות


עו"ד בכיר בתחום ההגבלים העסקיים הסביר לאופק ישראל, כי מתיאור הדברים עולה חשש לביצוע רכש משותף, או לפחות פעילות משותפת וחילופי מידע בין שלוש רשתות מתחרות: "יינות ביתן", "רמי לוי שיווק השקמה" ו"שוק העיר", וזאת באמצעות זרועות הרכש שלהן.


לדבריו "מדובר למעשה בזרועות רכש האמורות להתחרות זו בזו, אולם בפועל מנוהלות בידי אותם גורמים, באותו מקום, באופן שאינו מעלה על הדעת פעילות נפרדת או הימנעות מחילופי מידע. ככל שמדובר בשיתוף פעולה או בחילופי מידע בין מתחרים בעניין רכש תשומות, מדובר בהסדר כובל מובהק הפוגע בתחרות ביניהן ועלול להזיק משמעותית לצרכנים".


כיצד שיתוף הפעולה הזה פוגע בתחרות ובצרכנים?

"כל אחת מהן יודעת באיזה מחיר קונה האחרת ירקות ופירות, באופן העלול, בסבירות גבוהה, להשפיע על מחיר המכירה הקמעונאי של כל אחת מהן. שיתוף פעולה ברכש מוצרים מסוימים אף עלול להשפיע על התחרות בתחומים אחרים שבהם מתחרות החברות".




בעזרת הכסף של נטו

כפי ששמה מרמז "ביכורי השדה דרום (2002)" נוסדה ב-2002 בעקבות הסכם שחתמו האחים אילן וששון שבע עם חברת נטו של דודי עזרא. באותה עת חברה של האחים שבע, "ביכורי השדה דרום 1994", נקלעה לקשיים בתזרים המזומנים, ולכן מכרה 50% מפעילותה בשיווק תוצרת חקלאית לנטו שהזרימה כסף שאפשר את צמיחתה של החברה המשותפת החדשה.


תוך שנים מעטות גדל המחזור הכספי וחצה את רף חצי מיליון השקלים (ב-2011 למעלה מ-600 מליון) ואיתו הרווח הנקי, מ-13 מליון שקלים ב-2007 ל-35 מליון שקלים ב-2013.


הדוח הכספי לסיכום פעילותה בשנת 2011 מספק הסבר לסיבה לצמיחה של החברה: "גידול מתמיד בבסיס הלקוחות..." נאמר בו. למעשה ביכורי השדה הצליחו להשתלט על נתח משמעותי במכירת תוצרת חקלאית לשוק הפרטי, באמצעות הסכמי בלעדיות, בדרך כלל ל-3 שנים, בתמורה להשתתפותה בעלויות המידוף, האחסון והקירור.


"...מתחייבים חלק מהלקוחות לרכוש באופן בלעדי מהחברה את התוצרת החקלאית" - כך מתוארים בדוח של 2011 הסכמי ההתקשרות של ביכורי השדה עם לקוחותיה הקמעונאים.


הסכמי בלעדיות עם הרשתות

כדי להגביר את אחיזתה ברשתות הקמעונאיות, הקימה ביכורי השדה ב-2006 את חברת "ביכורי השקמה" המשווקת בלעדית תוצרת חקלאית לרשת "רמי לוי שיווק השקמה" שלה גם 50% מהשותפות. באוגוסט 2011 שכפלו האחים שבע ושותפם דודי עזרא את השיטה, כאשר הקימו בשותפות עם רשת הסופרים "יינות ביתן" את "ביכורי ביתן".


ובאוקטובר 2014 הקימו באותה מתכונת את "ביכורי שוק העיר", חברה המספקת תוצרת חקלאית בבלעדיות לרשת הדיסקאונט החדשה "שוק העיר" שבבעלות "גוטסמן ובניו החזקות". וכן, ניחשתם נכון, לגוסטמן החזקות גם 50% במניות "ביכורי שוק העיר". 8 מ-9 הסניפים הראשונים של רשת "שוק העיר" נרכשו ממגה קמעונאות, במסגרת העסקה סוכם כי מגה תשמש גם קניין ראשי של הרשת החדשה.


נוסף לכך בבעלות ביכורי השדה חברת "ביכורי שדות ישראל" המתמחה בשיווק תוצרת חקלאית לסיטונאים, חברת "נטו פירות וירקות" העוסקת גם היא בשיווק מזון מין הצומח, ובשנה שעברה הוקמה חברת "גרין ארק" שעוסקת ביצוא תוצרת חקלאית, בשותפות עם איש העסקים דן מיבריס שכיכב לתקופה קצרה במדורי הרכילות כשהיה בן זוגה של אנה ארונוב. כך הפכה החברה לגורם דומיננטי השואב אליו כמויות עצמות של פירות וירקות.


"הם נדבקים אליי כמו דבורים לצוף"

כך מנמק בעל הבית, ששי שבע, את הסיבה לכך שתוצרת חקלאית זורמת לחברה בכמויות אדירות, לדברי חקלאי העובד עם ביכורי השדה כמעט מיום היווסדה.


המפתח להבנה מדוע חקלאים רבים מרגישים שאין להם ברירה, זולת למכור את תוצרתם באמצעות ביכורי השדה וזרועותיה, מצוי ברשימת הלקוחות של החברה.


ארבע מתוך חמש רשתות המזון הגדולות בארץ על פי דירוג BDI קונות מביכורי השדה פירות וירקות, כמו  גם עשרות גופים נוספים, מוסדיים, סיטונאים וקמעונאים. משום שאורך חיי המדף של תוצרת חקלאית קצר, חקלאי חייב למכור מהר והרבה. לביכורי השדה יכולת לקנות כמעט תמיד, כמעט כל כמות.


בדוח הכספי מ-2011 הצהירה החברה כי היא מוכרת תוצרת חקלאית לרשתות השיווק הגדולות במישרין ובאמצעות חברה בת. בהמשך הפסקה נאמר כי היקף המכירות לשופרסל מהותי.


מקור מהימן מסר לנו כי "נטו פירות וירקות" (כאמור, חברה בת של ביכורי השדה), מוכרת מידי שבוע כ-27 טון פלפלים ל"קטיף"- הזרוע הסיטונאית של שופרסל. 

אגב, העסקה עוררה תרעומת בקרב חקלאים המעורים בה, ויש שטענו כי בעקיפין היא זו שגרמה למחאת הפלפלים. ככל הידוע לאופק ישראל, התוצרת נרכשת מדודי אוביץ - חקלאי שמשקו מנוהל על ידי כונס נכסים לאחר שנקלע לחובות של מיליונים. הנסיבות הללו מאפשרות לרכוש את הפלפלים בכ-5 שקלים ברוטו, מחיר הנמוך, לדברי חקלאים, מעלות היצור שלהם.


כאמור, לרשת השלישית ברשימה של BDI"רמי לוי שיווק השקמה" הסכם בלעדיות עם "ביכורי השקמה".

ל"יינות ביתן", רשת המזון הרביעית ברשימה, הסכם דומה עם "ביכורי ביתן".


בדוח הכספי המלא האחרון שפרסמה החברה לסיכום פעילותה ב-2011 לפני שנמחקה מהמסחר בבורסה, צוין כי היקף המכירות לשיווק השקמה הוא למעלה מ-125 מליון שקלים, שהיוו אז 19% ממחזור המכירות של ביכורי השדה. המכירות ליינות ביתן בתקופה שמספטמבר 2011, אז מוסד הקשר עם הרשת, ועד סוף השנה הסתכם ב-15 מיליון ,שהיוו 2.4% ממחזור המכירות באותה תקופה.


חברת "מרב-מזון כל בע"מ" שבבעלותה רשת הסופרים "מחסני מזון אושר עד" עם 12 סניפים במגזר החרדי, היא לקוחה בולטת נוספת של חברת ביכורי השדה. על פי BDI יש לה מחזור מכירות בסך 1.4 מיליארד ₪ המציב אותה חמישית בדירוג רשתות המזון.


חכו, עוד לא סיימנו.  


הסכם בלעדיות נוסף נחתם בין ביכורי השדה וחברת "סופר דוש"שלה 4 סניפים בבת ים, ומחזור מכירות של כ-500 מיליון שקלים בשנה. משווק תוצרת חקלאית סיפר לאופק ישראל רק השבוע, כי בעל הבית דחה אותו בטענה כי חתם על הסכם בלעדיות המונע ממנו לרכוש תוצרת מספקים אחרים.


25% מנפח המכירות של ביכורי השדה מופנה לגופים מוסדיים - מסעדות, בתי אבות, יצרניות מזון ועוד. אלה צורכים בדרך כלל תוצרת חקלאית שלמראית עין איכותה פחותה מזו שנמכרת ברשתות המזון. פעילות זו נחוצה לביכורי השדה משום שהיא מאפשרת לה למכור כמעט כל פרי או ירק שנכנס למחסן הלוגיסטי שלה.


ובנוסף, השנה לראשונה החלו משרד הביטחון, השב"ס והמשטרה, לרכוש תוצרת חקלאית מביכורי השדה ולא בשוק הסיטונאי.


גונבים מהחקלאים?

לא רק תנאי המסחר הקשוחים ולחץ שמופעל על חקלאי מאפשרים לביכורי השדה על שלוחותיה להוזיל את מחיר התוצרת. עדויות ומסמכים שאספנו מלמדים כי הם פועלים לכאורה בדרכי מרמה, מפחיתים משקל, ומורידים את סיווג הסחורה כדי להוזילה מבלי ליידע את החקלאי. ובמילים אחרות - גונבים (לכאורה).


"הם גנבים, ושודדים אין מילה אחרת להגיד. לא המציאו דבר כזה. אני לא משווק לשם ולא אשווק לשם ובזה נגמר הסיפור", אמר לנו חקלאי בעל משק גדול בצפון הנגב. "הם גונבים באריזות הריקות, גונבים במשקל, גונבים בסיבוב, גונבים בכסף ובכל מקום אפשרי".


באיזה מהחברות של ביכורי שדה נתקלת בתופעה?

"כולם, זה חטיבה אחת מה זה משנה?!"


חקלאי גדול אחר מהמרכז הפסיק גם הוא לעבוד מול החברה, לאחר שהבין, לדבריו, כי מנסים לרמות אותו.

" אני שוקל אצלי במשקל מכויל, ברשתות אחרות החשבון שהם שולחים יוצא זהה, שם (בביכורי השדה, א.ג), אתה תבדוק ותמיד יהיה חסר".


מנהל בחברה מהגדולות בארץ לשיווק תוצרת חקלאית, העובדת עם ביכורי השדה יומיום אישר את הדברים: "הם משחקים עם משקלים ומשחקים עם איכויות...הם כוח מאוד חזק בשוק ועושים מה שהם רוצים. באחת השיחות שלי אמרתי לו (לששי שבע א.ג), תגיד אתה לא חושב שאתה הורג את המגדלים?! הוא ענה:"אני אגיד לך את האמת, אני לא סופר אף אחד".


"תבוא בראשון, ננקה את הניירת"

במסגרת התחקיר ראיינו עובדים וותיקים בחברת ביכורי השדה שאישרו את טענת החקלאים, ואף סיפקו הסבר מפורט לאופן שבו מתנהלת לכאורה התרמית. עדויותיהם מפורטות, ומגובות במסמכים המעידים על עבודתם בחברה. לדבריהם, "העוקץ" מתנהל באופן הבא:


 כאשר מצטברים בחברה עודפים של תוצרת מזן מסוים מורה שבע לשנות את סיווג איכות הסחורה. במערכת המחשב קוד 05 משמעו פרי או ירק באיכות משובחת, 07 משמעותו איכות ירודה. התשלום לחקלאי יורד בהתאם, לעיתים בשיעור של עשרות אחוזים.


בסופו של התהליך, החקלאי מקבל מסמך המכונה "תעודת כניסת סחורה" ובו פירוט התוצרת שנקלטה במחסן. נתוני הפחת שהזין הבקר לא יופיעו במסמך, אלא רק השורה התחתונה עם המשקל לאחר החסרת הפחת ומשקל הארגזים.


למעשה חקלאי שלא שקל את הסחורה לא יכול לדעת כי הורידו לו מהמשקל מאות קילוגרמים. השינוי בסיווג איכות הירק או הפרי יבוא לידי ביטוי במחיר שונה מהמסוכם. לעיתים יראה החקלאי כמה שורות בהן אותה תוצרת, אך המחיר הנקוב שונה. לדברי העובדים, חקלאים המבחינים בשינוי הסיווג, מתעמתים לעיתים עם המנכ"ל שבע וזה הרקע לוויכוחים רבים שאינם נדירים במשרדי ביכורי השדה.


בניירת שנשלחת ללקוחות הרוכשים תוצרת חקלאית מביכורי השדה, לא יהיה זכר לפחת, לשינוי הסיווג או למשקל הארגזים. הם ידרשו לשלם על פי המשקל ברוטו כולל הארגזים ולפי סיווג האיכות האמיתי.


בפברואר השנה חווה דרוד גדיש, חקלאי ובעל חברת השיווק "איחוד מגדלי הערבה", על בשרו את שיטת ההונאה של ביכורי השדה. היה זה כאשר שיווק לחברה עגבניות באיכות פרמיום. בקר האיכות שקיבל את התוצרת וליווה את המתרחש, סיפר לנו את שאירע מאותו רגע.


"ששי (המנכ"ל ששי שבע, א.ג) היה ליד העגבנייה, ראה את העגבנייה, ואמר לי בעצמו ´תרשום קוד 5´. אח"כ שלחו לדרור חשבונית עם כל הסחורה קוד 7. אני זוכר הכל כי אז העגבנייה הייתה יקרה, היו לו עגבניות פרמיום עליהם שילמו שישה שקלים, קוד 7 זה שלושה, שלושה וחצי שקלים. 6000 שקל הורידו לדרור מהחשבון".


איך בפועל עשו את זה?

"הוא (ששי, א.ג) נכנס לפקידה אמר לה לשנות את זה לקוד 7".


והוא מכר את הסחורה כ-5?

"5, פרמיום ללקוחות הכי יקרים שיש לו".


כך מוחקים בלחיצת כפתור 1200 קילו

את תפקיד המפתח במעשיי המרמה לכאורה ממלאים בקרי האיכות המזינים נתונים אודות הסחורה שנקלטת, ופקידות שתפקידן להפיק מסמכים לחיוב לחקלאי, מסמכים להנהלת החשבונות של ביכורי השדה, ומסמכים ללקוחות. חשוב להבהיר כי לדבריהם, כל מה שמתואר בהמשך נעשה בהוראה של המנכ"ל ששי שבע. זאת ועוד, עובדי החברה יודעים כי יספגו צעקות ואיומים בפיטורין אם לא יבצעו את הצעדים הנדרשים מהם.


כאשר שוקלים את המשטחים עם ארגזי הסחורה שירדו זה עתה מהמשאית, מקבלים משקל ברוטו הכולל את הארגז והמשטח. כדי לדעת מה משקל הפירות או הירקות שבארגז, התוכנה צריכה להפחית את משקל האריזות והמשטחים. במערכת המחשב יש קודים עם נתונים קבועים, למשל פ1 משמעותו ארגז פלסטיק השוקל קילו ו-300 גרם, לעומת זאת ק1 הוא קרטון שמשקלו 500 גרם, ואילו ק2 משמעותו קרטון השוקל קילו.


כדי להפחית משקל מהסחורה, בקר האיכות מקליד ק2-כלומר הפחתה של קילו מכל ארגז- גם במקרים שהסחורה ארוזה בארגז קרטון השוקל חצי קילו. סיפרו לי גם על מקרים שבהן הקלידו פ1-כלומר הפחתה של קילו ו-300 במקום חצי קילו.

הפעולה הפשוטה הזו יכולה להסתכם בגניבה של מאות קילוגרמים ויותר.


במשאית מלאה יש יותר מ-20 משטחים, בכל משטח 60 ארגזים, ובסך הכל 1200 ארגזים. אם ארגז שוקל 500 גרם, אך במערכת הוזן כאילו הוא שוקל קילו, הרי שהפחיתו מהתשלום המגיע לחקלאי 0.5 קילו מכל ארגז. אם היו במשאית 1200 ארגזים, 600 קילוגרם התאדו מחשבונו של החקלאי.


מורידים קילו פחת מכל ארגז

וזה עוד לא הכל. בשיווק תוצרת חקלאית מקובל להפחית 3% מהמשקל בגין פחת, המבטא ירידה תיאורטית בערך הסחורה מהרגע שנארזה עד שהגיעה למחסן הלוגיסטי.

לפי העדויות, בביכורי השדה וזרועותיה לא הסתפקו בזה, והתוכנה המשמשת את בקר האיכות מאפשרת לו להזין בנוסף ל-3% הקבועים, פחת בשיעור שהוא קובע לפי שיקול דעתו, בדרך כלל קילו.


בלחיצת כפתור מפחיתה המערכת עוד קילו מהמשקל של כל אחד מהארגזים.

חקלאים רבים אורזים את התוצרת בשדה ושולחים אותה מבלי שתעבור בבית אריזה ותישקל. זהו נוהג מקובל בין חקלאי למשווקים ומבוסס על יחסי אמון. עובדים בחברה סיפרו לנו כי ששי שבע הורה לעשות פחת תמיד לכל חקלאי שידוע כי אינו שוקל את התוצרת שלו.


אם נחזור לדוגמה שהצגנו קודם, שאגב מבוססת על מקרים אמיתיים, אם בקר האיכות יזין פחת של קילו, לאותו חקלאי יתאדו להם עוד 1200 קילוגרם, ככמות הארגזים שיש במשאית.


וויכוחים עם המנהלים בביכורי שדה על הרקע הזה, ובמיוחד עם ששי שבע הם דבר שבשגרה. מגדל בצל ידוע מאזור הדרום, למשל, שגילה כי הורידו לו למעלה מטון משום שלא ידעו כי שקל את התוצרת בטרם שלח אותה, עורר מהומה וויכוח קולני שכמעט והתפתח לתגרה.


"ביום עבודה נכנסים למחסן בתימורים כ-100-70 אלף ארגזים", העריך עובד החברה שפרטיו שמורים במערכת. "כמעט חצי מהכמות הזו מגיעה מחקלאים שאין להם משקל, תחשב כמה פחת עושים שם".

גם אם הערכתו מוגזמת, ונעשה פחת רק ב-10% מהמקרים, מדובר בכ-10,000-7000 קילו ביום שנגנבו לכאורה מחקלאים.


"אם יש חוק ודין בישראל", אומר לי דרור גדיש בסיום אחד הראיונות שערכתי איתו, "המקום הזה צריך להיסגר היום בלילה, והמסחר בפירות וירקות צריך לעבור לשוק הסיטונאי".



תגובת ביכורי השדה דרום

מחברת ביכורי השדה נתקבלה תגובה באמצעות עו"ד אמיר דולב ממשרד עוה"ד ברגרזון 

ושות´:

לטענת החברה כל הפרסומים בכתבה הינם שקריים וגובלים בפרסום לשון הרע והוצאת דיבה כנגד החברה. זאת ועוד, לחברה יסוד להניח כי מי שעומד מאחורי הטענות השקריות כנגדה המופיעות בכתבה, הינו מי שהגיע יחד עם כתב אופק ישראל למשרדי החברה והציג את הכתב כמשווק שלו. החברה מניחה כי כותב הכתבה יודע בבירור במי מדובר. החברה סירבה לקשר עסקי עם גורם זה וכפי הנראה הדברים המופיעים בכתבה, זו תשובתו. 


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט