מקצועי >

ממה באמת מתים העצים?

מחקר חדש ופורץ דרך שנערך במכון וולקני ויוצג בכנס ישראל צרפת בשיתוף משרד המדע, מגלה את האמת מאחורי תמותת העצים: פטריות מקבוצת הבוטריוספריה



עלייה ניכרת בתמותת עצים היא תופעה חובקת עולם ומדאיגה מאד, שמיוחסת לשינויי אקלים גלובליים. ובישראל: הבצורת הקשה שפוקדת אותנו בשנים האחרונות רק מחדדת את תופעת תמותת העצים ההולכת ומתרחבת.


עד היום יוחסה סיבת המוות של העצים למחסור מים (עקת מים). ואולם מחקר חדש שנערך במכון וולקני, בניהולו של פרופ´ דני שטיינברג, מגלה סיבה אפשרית נוספת: פטריות מקבוצת הבוטריוספריה התוקפת את העצים כאשר התנגודת שלהם נחלשת. במקרים אלה הפטריות ולא המחסור במים הן שגורמות בסופו של דבר להתייבשות ולתמותה של העצים.


במחקר נמצא כי לא כל העצים מגיבים באופן זהה למצב של מחסור מתמשך במים. יש שמתגברים על תנאי העקה ואילו עצים אחרים אינם מצליחים לשרוד. כשניסו החוקרים להבין מדוע קיימים ההבדלים, הגיעו להשערה כי כאשר העצים נמצאים במצב של מחסור במים היכולת שלהם להתנגד לפטריות הקיימות בתוכם כל העת נחלשת.


התופעה, שנצפתה בעצי יער ברחבי העולם ובארץ, גורמת לפגיעה קשה בעצי פרי. "נראה שחלה החמרה משמעותית בעוצמתן ובשכיחותן של התופעות כנראה בגלל שינויים גלובליים ומיעוט משקעים" מסביר פרופ´ שטיינברג. "יש לכך השלכה ישירה על כמות היבולים שאנו מקבלים בשנים של בצורת לעומת שנים רגילות".


האם יש זנים מסוימים של עצים שרגישים לפטריה?

"נושא זה נמצא בשלבי מחקר. מתצפיות שבצענו במטעים מסחריים נראה שיש הבדלים ברגישות בין זנים שונים של אותו המין. כך למשל, התרשמנו שהזן האס רגיש יותר מזני אבוקדו אחרים. גם בנשירים יש הבדלים ברגישות בין זנים. עכשיו שאנו עומדים על התופעה ניתן לכוון את המחקר ולפתח שיטות שיאפשרו להקטין את הנגיעות ואת הנזקים שהמחלות גורמות. חשוב להדגיש שמידת הפגיעה של התסמינים בגידולים השונים שונה. זו בעיה קשה בקנה מידה ארצי, משום שיש פגיעה חמורה מאד במטעים רבים באזורי גידול שונים. התופעה נצפתה בנטיעות חדשות ובמיוחד של אבוקדו, אפרסק ונקטרינה. פגיעה משמעותית נצפתה גם בעצים בוגרים של משמש, אפרסק, נקטרינה, שזיף (בחלק מהזנים) ואבוקדו ובמספר מקרים בכרמי גפן יין".


מה תהליכי הנזק שהפטריה גורמת?

"נראה שהמחלה פוגעת בצינורות ההובלה ומונעת את מעבר המים והמוממסים מהשורשים לחלקי הצמח העליונים. אנחנו ממשיכים לבדוק ולחקור. באופן עקרוני, מדובר בפטריות המייצרות גופי ריבוי, נבגים, המופצים מהעצים הנגועים לסביבתם באמצעות טיפות מי גשם, ואולי גם באמצעות הרוח. הנבגים הנוחתים על עצי בריאים מדביקים אותם ומחוללים את המחלה".


האם יובש הוא הגורם היחיד להתפשטות הפטריה? האם היא יכולה לתקוף גם עצים שמקבלים מים בכמות הראויה?

"יובש אינוהגורםלהתפשטות המחלה. היובש הוא גורם העקה. פתוגנים מקבוצה זו מתפרצים בעצים הנמצאים בעקה. בדרך כלל עצי פרי לא נמצאים בעקת מים ובכל זאת יש התפרצות של המחלה. נושא היובש רלוונטי יותר לעצי יער".


האם עצי פרי שנפגעו מהפטריה מתגברים על התופעה ויניבו תנובה מלאה בשנה שאחרי?

בחלק מהמקרים העצים מתים ולא יניבו בשנה הבאה. בכל מקרה, נושא זה נמצא בשלבי מחקר. נראה שהגורם הקובע הוא מידת הפגיעה בעצים. לצערנו, אין כרגע מידע אודות הדרכים להתמודד עם גורם המחלה".




בתמונה, תסמינים של תמונות והתייבשות בעצי פרי וגם יין: א-ב-התייבשויות שהחלו בשוליים והתקדמו לכיוון מרכז עצי אבוקדו ותפוח; ג-ו-תסמינים שהחלו במרכז העץ והתקדמות לשוליים בגפן, יין, אפרסק ונקטרינה; ז-ח גפן בריאה וחתך באזור ההרכבה שלה; ט-י-גפן מנוונת וחתך באזור ההרכבה שלה; כ-ל-שתיל נקטרינה מתייבש והפרשת שרף מהגזע שלו; מ-נ-שתיל אבוקדו מתייבש ותסמיני נקרוזה באזור ההרכבה שלו


כיצד מזהים שפטריה תקפה את העץ?

"באופן חזותי – על פי תסמינים הנראים על העצים. חשוב לציין שזו אינה דרך לזיהוי מדויק כי במקרים רבים התסמינים הנראים על העצים אינם מאפיינים. אותם התסמינים בדיוק עלולים להיגרם על ידי פגעים שונים. דרך הזיהוי המדויקת היא על ידי ביצוע בידודים במעבדה".


לדברי פרופ´ שטיינברג ניתן לסווג את התופעות לחמש קבוצות, על פי אופי התסמינים הנראים על הצמחים:


1. die back ובעברית – תמותה לאחור.

התסמינים כוללים התייבשות ענפים המתחילה בשוליים ומתקדמים לכיוון מרכז העץ. במקרים אלה העלים והפירות היבשים נשארים מחוברים לענפים וכאשר ההתייבשות מגיעה לענפי שלד יש פגיעה משמעותית ביבול. הם נראו במינים: אבוקדו, מנגו, גפן יין, גפן מאכל, תפוח, זית, פקאן (ויתכן שגם במינים נוספים). תסמינים דומים נראו גם בעצי יער שונים ובכלל זה ברוש, אורן, אקליפטוס, חרוב ואלת המסטיק.


2. הפרשת שרף מסיבית מענפי שלד ומהגזע, התייבשות ענפים ובסופו של דבר תמותת העצים.

תסמינים אלה נראו בנשירים ובכלל זה במינים: אפרסק, נקטרינה, שזיף, משמש, דובדבן, גודגדן, שקד (ויתכן שגם במינים נוספים). שרף מופרש במקומות בהם מתרחשת פציעה או תקיפת חרקים, אך במקרים הנדונים לא זוהו גורמים אלה. המגדלים נוהגים לגזום את הענפים המתייבשים ולהרחיק את העצים המתנוונים והמתים וישנם מטעים בהם נעקרו עצים רבים. מטעים לא מעטים גם נעקרו לאחר שלא היה כלכלי יותר לתחזקם. בגידול המשמש למשל, פגיעה זו היא הגורם המרכזי להתנוונות ולתמותה של עצים ולשינטוע של מטעים.


3. התמוטטות מהירה ותמותה של עצים כאשר על הגזע וענפי השלד נראים פצעים.

תסמינים אלה נראו במינים: גפן יין וגפן מאכל (ויתכן שגם במינים נוספים). תסמינים דומים נראו גם בעצי יער שונים ובכלל זה ברוש, אורן ואיקליפטוס.


4. התמוטטות ותמותה בשנה-שנתיים הראשונות לאחר הנטיעה.

תסמינים אלה נראו במינים: אבוקדו, אפרסק ונקטרינה (ויתכן שגם במינים נוספים). תסמינים דומים נראו גם בשתילי ברוש, אורן, חרוב ואיקליפטוס צעירים.


5. התנוונות איטית של העצים שנמשכת כמה שנים.

במהלך הזמן ההתפתחות התקינה של העצים נעצרת, כמות העלווה המתפתחת עליהם קטנה, הם הופכים להיות "שקופים" ובסופו של דבר הם מתנוונים ומתים. תסמינים אלה נראו במינים: תפוח, אפרסמון, גפן יין (ויתכן שגם במינים נוספים).


נושא זה יוצג במסגרת כנס ישראל- צרפת המתקיים במכון וולקני בחסות שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי ובשיתוף שגרירות צרפת בישראל. אל הכנס יגיעו לראשונה חוקרים מובילים ממוסדות מחקר מקבילים בצרפת ובו ידונו על השפעות של התחממות גלובלית על החקלאות.


מכון וולקני הינו יחידת סמך במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט