טכנולוגי >

מחשב יבול מחדש

האם טכנולוגיית הענן עתידה לחולל מהפכה גם בעולם החקלאות? סטארט אפ ישראלי השיק אפליקציה ייחודית לחקלאים, המשתפת מידע בזמן אמת ישר מן השדות, ומייעלת ניהול סיכונים בחקלאות

הכירו את הווייז של החקלאות: אפליקציית אגריטאסק (AgriTask) שפותחה על ידי הסטארט אפ הישראלי סקנטאסק (ScanTask) מאפשרת הגברת יבולים ובטיחות מזון, באמצעות "חוכמת ההמונים" - מידע שנאסף מחקלאים וגם מסנסורים מיוחדים שהונחו בשדה ובמטע, כמו מד-לחות קרקע ומד חנקן, פרוטוקולים של טיפול בגידולים שונים, מידע מרחבי GIS, וכן נתוני תחזית ותנאי מזג אויר, נתונים ממשרד החקלאות, ומועצות אזוריות.


פרוטוקלי טיפול בגידולים מצטברים במערכת ככל שמצטרפים יותר משתמשים, וכך מתעצמים יתרונות המערכת למשתמשים. המיידע נאגר במערכת ומנותח על ידי אגרונומים מומחים, תוך שימוש באלגוריתם משוכלל המחשב את כל הנתונים. המערכת מעבירה לחקלאי המלצות פעולה בזמן אמת - התראות למחשב או למכשיר הנייד עם מידע שרלוונטי לשדות שלו. החקלאי מקבל התרעות נגד מה לטפל, מתי ובאילו חומרים, ובמקרה הצורך גם מתריעה על אי טיפול בגורמי נזק משמעותיים.


כמו באפליקציית הניווט המנצחת, גם כאן מידע מה"שכנים", במקרה זה לגבי מזיקים, מזג אויר, חומרי הדברה, וטיפול בגידולים, מסייע לבחירה מושכלת באופן פעולה, החל משיטת וזמן הדברה, סוג חומר ומינון, ואפילו לשינוי סוג הגידול בעונה הבאה - במידה וראה פרוטוקולים מצליחים של השקייה והדברה שהביאו לצבירת יבול טובה אצל שכניו.




מרכזת מידע בענן ומפיצה לחקלאים


כיום המערכת פועלת בישראל, בפרו, בברזיל ובאיטליה, בסך הכל, ביותר מ 25,000 חלקות. המערכת מתאימה לכל גידול, בכל מקום בעולם, ולכל גודל של חלקה. לחקלאים פרטיים בעלי חלקות קטנות יחסית, המערכת מעניקה יתרון תחרותי של מידע שבדרך כלל רק ´הגדולים´ מצליחים לאסוף וליישם.


"אני משתמש במערכת כבר שלוש שנים, היא מלווה אותי בכל רגע ביום, והמידע שנשמר במערכת מסייע לנו בקבלת החלטות. אני רואה פוטנציאל רב למערכת הזו להמשיך ולהתפתח ולקחת חלק חשוב בעוד ועוד היבטים של ניהול יומיומי בשדות ובמטעים שלנו." כך סיפר למערכת אופק החקלאי ינון שחם מצבר-קמה, האחראי למגוון רחב של גידולים מחיטה דרך חמניות ועד אבטיחים.


לדברי מנכ"ל ומייסד ScanTask ישראל פרייר, "המערכת היא הוליסטית ויכולה לענות בסופו של דבר על הרבה היבטים של העבודה החקלאית, כרגע היא מופעלת ברמה האזורית ומאפשרת ניהול סיכונים וסיוע בקבלת החלטות בעיקר בתחום הגנת-הצומח, כדי לחסוך בכסף ולמנוע שגיאות בהדברה.

בעתיד התוכנה תוכל גם לשרת חקלאים העוסקים בגידול בעלי חיים, ותאפשר איסוף מידע לגבי התפרצות וטיפול במחלות כמו כלבת ושפעת העופות. המערכת תספק גם ניתוח נתונים כלכליים ושיווקיים, באופן שיאפשר שיפור ההחלטות העסקיות של החקלאים.


השפעה על מדיניות אזורית וממשלתית

כרגע מודגשים היתרונות לחקלאי הפרטי, בתחום ניהול סיכוני ונזקי מזג אויר ומזיקים, המערכת בנויה לשרת גם פקחי מזיקים, וכן גופי מחקר, חברות ביטוח חקלאי, וגופים ממשלתיים התומכים בחקלאים: למשל, הממשלה תוכל לקבל החלטות אזוריות של מדיניות הקצאת מים בסובסידיה, אם למשל תראה שיבול מסוים מצליח מאוד באזור מסוים, אך נדרש עידוד של החקלאים באזור. ממשלות תוכלנה גם להשתמש במידע לטובת תכנון לטווח ארוך של הכשרת קרקעות והכשרת חקלאים, אספקת מזון, ייצוא, כדי למנוע משברי מזון ומשברים כלכליים.


בשנים האחרונות משרד החקלאות ניהל מיזם אזורי חדשני להדברה ידידותית של זבוב הפירות הים תיכוני באמצעות הטכנולוגיה של ScanTask. על פני שטח של כ- 40.000 דונם. בעמק החולה נעשה ניסוי בהדברה משולבת, עם חומרים אורגניים ברעילות נמוכה וכן שיטת "בילבול זכרים". בזכות התוכנה התקבלו תוצאות מדויקות של מחקר מדעי זה, והוכיחו מעל לכל ספק את יעילות השיטה הידידותית לסביבה ולאדם.


טכנולוגיית שיתוף המידע ברמה אזורית תקדם את מה שד"ר מרים זילברשטיין, מכנה ´ממשק הדברה משולבת אזורית´: התייחסות אזורית כוללת ולא רק לחלקה הבודדת או לגוש המטעים הפרטי, בהם מטפל כל חקלאי על פי ראות עיניו ללא התייחסות לשכנים.




תחרות או שיתוף פעולה: הבחירה בידי החקלאים

את התוכנה מפתחת ScanTask מאז 2008, בסיוע חוקרים ממכון וולקני, הפקולטה לחקלאות ברחובות, ואגרונומים בכירים. החברה הוקמה כבר ב-2001 על ידי שני יזמי הייטק מנוסים, ישראל פרייר ויורי מגריזו. כמו תוכנות אחרות בתחום החקלאות בשנים האחרונות, גם הם רצו לבנות מערכת דיווח וניהול לחקלאים, אבל הרעיון שלהם היה ליצור מאגר מידע דו-כיווני, כזה שגם יודע לתת פידבק מיידי על עדכון סטטוס. מכאן צמח הרעיון של יצירת רשת חברתית שתקבל מידע שוטף מהחקלאים עצמם ולא רק מחיישנים בשטח, ותדע לנתח את המידע ולתת המלצות היישר למכשיר הנייד.


פרייר הדגיש כי "בניגוד לחברות אחרות בתחום, אנחנו נותנים לחקלאים חכה, לא דגים" הידע נמצא אצל החקלאי, אחרי שסיפקנו לו את כלי ניתוח המידע וכלים להגיע לתובנות גם בכוחות עצמו. זהו הבדל תפישתי שעמדנו עליו מאז תחילת הפרויקט.

התקנת התוכנה והתאמתה אורכת כשבועיים, ואינה דורשת רכישה של ציוד כלשהו, העלות למשתמש מחושבת על פי השטח וסוג הגידול של החקלאי, בתשלום שנתי. את האפליקציה ניתן להוריד מחנות האנדרואיד, ולהפעילה לאחר אישור הסכם התקשרות עם החברה.


אגריטאסק פועלת כרשת חברתית - אבל לא רק ווייז אלא גם כמעין אינסטגרם - חקלאים מעלים תמונות של נזקים לגידול, מזיקים ומצב יבול, כדי להצביע על נזקים פוטנציאליים.


החקלאי יכול לשלוט ברמת החשיפה והפרטיות של הנתונים שהעלה - כמו בכל רשת חברתית - לחלוק אותו עם שאר המשתמשים, או להשאיר את הנתונים שלו פרטיים רק לו ולעובדיו, ובכך למנוע זליגת מידע לחקלאים אחרים. ישנן בשוק עוד תוכנות הנעזרות בחיישנים ובסיס נתונים לניהול גידולים, אבל אף אחת לא אוספת מידע מהחקלאים עצמם בזמן אמת. בדומה לווייז: ממש כמו הנוסעים האחרים שעומדים בפקק, יכולים החקלאים לחלוק את המידע המדויק והמשמעותי ביותר, שעשוי לגרום לחקלאי אחר "לחשוב מסלול מחדש".

BrandWiz - מיתוג | מיתוג באינטרנט