מגזין >

האם החקלאות תשנה את גורלה של האיטי?

מתוך עוני ומצוקה צומחת בעשור האחרון בהאיטי חקלאות עדכנית העוקבת אחרי טכנולוגיות חדשות ואחר הטרנד האורגני העולמי. החקלאים מאוגדים בקו-אופ, ומעוניינים להשקיע את הרווחים בחינוך. תמר דרסלר, אשר ביקרה באי כמה פעמים בשנים האחרונות במסגרת משלחת סיוע, ומתארת את הנעשה בו

עוני, עבדות, שחיתות, רעידת אדמה, סיוע – אלו המילים העולות כשחושבים על האיטי. ב-12 לינואר 2010 זעזעה רעידת האדמה את המדינה, מותירה אחריה כ-220 אלפי הרוגים, 310 אלפי פצועים, וארבע מאות אלפי מבנים חרבים. דווקא האסון הנוראי הוא שמוביל את האיטי לעתיד חדש מתוך ההכרה של התושבים שאין לאן לחזור. חלק מהסיוע ההומניטארי שהוזרם אליה יצר מצב שונה שמאפשר ליוזמה המקומית לפרוח ודווקא במקומות הקשים ביותר.


להאיטי הגעתי לראשונה ב-2010, במיניבוס שכור מהרפובליקה הדומיניקנית השכנה עם מתנדבי ארגון ´נתן´. בדרך לעיר הבירה פורט או פרינס, ראיתי את ההרס העצום שזרעה רעידת האדמה, מאות אלפי אנשים שנעקרו מבתיהם ומוצאים עכשיו מחסה תחת קורות עץ, אוהלים מאולתרים ויריעות ניילון. מאז חזרתי לאי עצמאית שוב ושוב, בכל פעם לנסות ולסייע לאנשים האמיצים שהכרתי. למרות שאני לא חקלאית ולא אשת חינוך, קל מאד היה לזהות שאלו שני המרכיבים העיקריים שיסייעו להאיטי להשתקם ולצמוח.


 

עיר הבירה


"אנחנו צריכים סיוע בחקלאות" אומר ג´ימי, הנהג שהסיע אותי משדה התעופה "כשהייתי ילד לא היה כלל רעב בהאיטי, לא הכרנו בכלל את המושג. הכריתה המסיבית של עצים לפחם שינתה את האקלים וכיום אנחנו זקוקים לסיוע כדי שנוכל לפתח שוב את האיטי ולא להסתמך על נדבות".


תושבי המדינה שכונתה פעם הפנינה של הקריביים ומשכה אליה מאות אלפי תיירים בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, שייצאה יבולים של סוכר ורום לעולם ואפילו איימה פעם על ארצות הברית הענקית, מתפרנסים כיום מכספי הסיוע הבינלאומי. ובניגוד למחשבה הרווחת – לא כתוצאה מרעידת האדמה שהחריבה את עיר הבירה, אלא כתוצאה ממאתיים שנים של שלטון מושחת משולב בתקופות כיבוש אמריקאי ואסונות טבע. מעל 60 אחוזים מכלכלת האיטי נסמכת כיום על סיוע זר, זאת למרות השטחים החקלאיים הנרחבים וכוח העבודה הזמין.


לצד הפחונים, קו-אופ חקלאי

סיטה סוליי, עיר השמש, היא ´שכונת´ ענק בפאתי "פורט או פרינס" שצמחה כאזור מגורים זול למאות אלפי כפריים שזרמו אליה בשנות השישים והשבעים בניסיון למצוא עבודה בעיר הבירה. השכונה מוכרת בעולם בעיקר בזכות מלחמות הכנופיות הנוראיות עם צמיחתו של הנשיא הרצחני אריסטיד בשנות התשעים, זו עיירת פחונים נטולת חיבורי חשמל או תשתית מים זורמים, שנשלטה במשך שנים על ידי מיליציות חמושות והרתיעה ארגוני סיוע מלפעול ברחובות.



עיירת פחונים


באזור החקלאי בפאתי השכונה הדברים נראים אחרת, הקו-אופ החקלאי קיים מזה עשור, ומאגד בתוכו 600 חקלאים זעירים החיים ועובדים יחד בניסיון להתקדם מבחינה טכנולוגית, לשווק יותר תוצרת ולבנות עתיד שונה, עבור הילדים בעיקר. ההישגים שלהם יכולים לשמש דוגמא לכל ארגון סיוע בינלאומי המחפש להקים פרויקטים ברי קיימא במדינות מתפתחות.


החממות והמשתלה הוקמו בעבודה עצמית כמעט ללא סיוע חיצוני מלבד נקודה ישראלית קטנה – מערכת ההשקיה נתרמה על ידי חברת נטפים ושימשה השראה ליצור מקומי של מערכת נוספת ורכישת משאבת מים חדשה. המשתלה ואזור החממות משתרעים על פני כחמישה דונמים, ועל פני מאות דונמים נוספים גדלות בננות.


גידולי הבננות טרם זכו למערכת השקיה והגידול נשען ברובו על משקעים טבעיים. בהאיטי שורר אקלים טרופי חם ולח, המאופיין בהבדלי טמפרטורות קטנים בין עונות השנה השונות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת נעה בין 500 מילימטר בצפון-מערב המדינה ליותר מ-2,500 מילימטר בהרים שבמזרח ובדרום.



תרומת נטפים


לומדים שיטות חדשות באינטרנט

אחד הגידולים המרכזיים הוא הקסאווה- גידול חקלאי המשמש למאכל בשל השורש הפקעתי עתיר העמילן שלו. עיקר הגידול נעשה כיום באפריקה והוא נחשב למקור הפחמימות השלישי בתפוצתו באזורים טרופיים, אחרי אורז ותירס. גם פלפלים ועגבניות צומחים על מצעי גידול בבניה עצמית.


את שיטת ההשקיה בטפטפות וגידול בחממות על גבי מצעים מוגבהים התחילו אחרי שאחד מהחברים בקו-אופ, שעבר הכשרה חקלאית ברפובליקה הדומיניקנית הגובלת בהאיטי, חזר לשכונה, ובעזרת האינטרנט הסביר לחברים איך מגדלים בצורה מודרנית, חלק מהטפטפות הגיעו בתרומה מחברת נטפים והשאר ביצור עצמי.




משאבות קטנות מפעילות את המערכת מהבאר הסמוכה לחממות. אפילו ערימת הקומפוסט מטופלת לפי פרוטוקול שמצאו באינטרנט. התוצאות מרשימות, בניגוד לחלקות הקטנות אותן מעבדים חלק ניכר מהחקלאים בהאיטי באמצעים מיושנים ומניבות יבול לצריכה עצמית, החלקות של הקו-אופ מצמיחות יבול גדול בהרבה ומגוון בהרבה שמאפשר שיווק בעיר הסמוכה.



שואבים מים מהבאר


אטואין, אחד החקלאים בקו-אופ, לא מסתפק בהישגים עד כה: "אנחנו רוצים לצמוח, לשווק ירקות לבתי המלון ולארגונים בעיר, ולבנות בית ספר כאן במקום". הוא מנצל את ההזדמנות לחפש קשר להדרכה מקצועית "כדי שנוכל לגדל יותר, אנחנו יודעים שבישראל יש טכנולוגיות מתקדמות לחקלאות, תלמדו אותנו".


לפני רעידת האדמה יצרו החקלאים קשר עם משווקים בארצות הברית כדי לקבל אישור לשיווק בננות אורגניות לארה"ב, עכשיו הם מנסים שוב. כל הגידולים בקו-אופ אורגניים, לא בהכרח מבחירה כמו בגלל אימוץ שיטות מסורתיות לצד שיטות השקיה וחממות מודרניות, גם נפח הגידול הקטן עדיין מאפשר את הגידול האורגני. בהאיטי לא נהוג לחטא את הקרקע לפני או אחר גידול וגם ריסוס לרוב אינו מקובל, לעומת זאת נושא טיהור המים לרמה מקובלת בחקלאות טעון שיפור.


אם יצליחו למקסם רווחים מהגידולים, מעוניינים החברים בקו-אופ להשקיע ולבנות בית ספר לילדי השכונה שנאלצים כיום ללכת ברגל לבתי הספר בעיר או לוותר על לימודים. הלימודים בהאיטי אינם חינם, וילדים להורים חקלאים שהוריהם סבלו מעונה קשה אינם זוכים ללמוד בשנה שאחריה. בקו-אופ מקווים להקים בית ספר כדי לתת מענה לבעיות האלו ולאפשר לימודים לכל הילדים.


עתיד ירוק בהאיטי?

בתחילת ינואר 2013 ארגון האו"ם UNEP הציג תכנית לפיתוח בר קיימא של האיטי המשתרע על עשרים השנה הקרובות. ממשלת האיטי, ממשלת נורווגיה יחד עם ארגונים חברתיים וסביבתיים שותפים בהתוויה ובביצוע התכנית. למעשה את התכנון החלו עוד בשנת 2009, לפני שאירעה רעידת האדמה.


התכנית המתייחסת לחופה הדרומי של האיטי, שמה לה למטרה לשקם באופן בר קיימא שטח יבשה של 780 קמ"ר ושטח ימי של 500 קמ"ר שעברו אסונות טבע רצופים. עדיפות עליונה ניתנה לפעולות של ייעור מחדש, שיקום שטחי עצי המנגרוב, מאבק נגד ארוזיה (בלייה) וסחף וקביעת נהלי דיג משמרי דגה. בנוסף לייצוב סביבתי מתכוונת התכנית לדאוג למים לשתייה, שירותי בריאות וחינוך לאוכלוסייה.


גם ביל קלינטון יצא בהצהרה לגבי החשיבות העצומה שבבניית מבני קבע ופינוי המחנות כולם" בשנה הקרובה צפויה האיטי לתנופת צמחיה הגבוהה ביותר בקריביים" אמר לעיתונאים במהלך אירועי יום השנה הרביעי לאסון " עלינו לשקם את החקלאות ולבנות הרבה יותר בתים עבור אלו שעדיין מתגוררים באוהלים".


טיפים למתעניינים בהקמת פרויקטים חקלאיים בהאיטי

פלפלים, קסאווה, בננות, מנגו, אורז, קנה סוכר, קקאו – כולם גידולים בחשיבות עליונה בהאיטי, גם תכניות להקמת משקי חלב מתקדמים תתקבלנה בברכה:


 

  • ערכו סקר התכנות מעמיק- חפשו מידע עוד לפני שאתם מזמינים את כרטיסי הטיסה, חפשו שותפים לרעיון וארגונים הפועלים בשטח
  • בקשו סיוע- כדאי לבדוק עם מש"ב(המחלקה לשיתופי פעולה בינלאומיים) במשרד החוץ
  • התאזרו בסבלנות- הרצון קיים, אבל הבירוקרטיה בהאיטי פועלת בקצב משלה, חפשו לכם איש קשר מקומי שיסייע
  • הֵעָזְרוּ במתורגמן לצרפתית – בהאיטי מדברים צרפתית ובעיקר קראולית, ניב אפרו- צרפתי, אל תהססו לקחת כמה שיעורים ולהיעזר במתורגמן, עדיף להבין ולהיות מובן
  • התמקדו בשיקום הסביבה- פרויקטים שעוסקים בשיקום סביבה כמו ייעור מחדש, שיקום אזורי דיג ועוד זוכים לתמיכה ומענקים, שווה לבדוק 
 
קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט