חברתי >

ברגשות מעורבים: חקלאים תורמים לנזקקים יבול המיועד להשמדה

2500 חקלאים העבירו השנה 10,000 טון פירות וירקות לעמותת לקט ישראל, רוב היבולים נתרמו פשוט כי לא היה להם קונה

 

בנסיעה על כביש 4 לכיוון דרום, כק"מ ממחלף רעננה, אפשר לראות בשולי אדמה חקלאית שממערב לכביש מחסן לוגיסטי עם קירות פח כחולים. כ-10,000 טון תוצרת חקלאית בשנה עוברים בו ונשלחים לרחבי הארץ, אלא שהחקלאים שגידלו את התוצרת לא יראו שקל בתמורה. משום שמדובר בגידולים שונים, קשה לאמוד את ההפסד הכספי, אך אפשר להעריך כי מדובר בכמה מיליוני שקלים.


את המחסן מפעילה עמותת "לקט ישראל" שנוסדה ב-2003 על ידי יוסף גיטלר, במטרה להציל מזון לפני השמדה ולהעבירו לעמותות המחלקות אוכל לנזקקים. כביש הגישה הצר אל המחסן מעביר את הנוסע בו תוך דקות ספרות ממציאות בה קיימות מסעדות המשרתות את חברות ההי-טק ששוכנות באזור התעשייה רעננה, למציאות בה משפחות מקבלות עודפי מזון שנחשבים לא ראויים למאכל. ולא שמדובר בירקות או פירות רקובים, את אלה ממיינים ומשליחים לפח מתנדבי ועובדי לקט ישראל. "בערך כ-30% מהתוצרת החקלאית המגיעה ללקט ישראל לא משווקת, רק משום שנפגעה והמראה החיצוני לא מאפשר למכור אותה, אבל היא טובה וראויה למאכל", אומר לי גיא יהושע אחראי מחלקת הלקט של העמותה.



משאית אחת העמותות במחסן של לקט ישראל


בעת ביקורי, המסוע העביר גזרים שהגיעו ממשק בעמק בית שאן לעמדת הממיינים. הם היו מיועדים לשוק הרוסי, אך ההזמנה בוטלה ומשלא נמצאה רשת שתסכים לשווקם הועברו ללקט ישראל. הגזרים טריים, עבי בשר ומעוררי תיאבון, חטאם היחיד בהיותם שמנים ולא ישרים כסרגל, תכונה האופיינית לגזרים הארוזים בשקיות ונמכרים בסופרים. אני מתקשה להאמין כי לא ניתן למכור אותם, ולו במחיר נמוך מעט ממחיר השוק. כנראה כי עם פער תיווך בשיעור 45% (לפחות) בין המחיר הסיטונאי של הגזר למחיר הסופי לצרכן, כפי שנרשם באתר משרד החקלאות בשבוע האחרון של מאי, אין לרשתות שום מוטיבציה להציע תחליפים זולים יותר.



לא ראוי למכירה? צילום: אמיתי גזית


בערימת ארגזים אחרת אוחסנו תפוחי אדמה טריים ובריאים, אבל קטנים, שלא נמכרו ויגיעו בסופו של דבר לעמותה המחלקת מזון לנזקקים. אבל עוד יותר מדהים הוא כי להערכת גיא, 70% מהתוצרת החקלאית מגיעה אליהם באיכות משובחת, בלי פגמים פשוט משום שלא נמצא לה קונה, או משום שהמחיר שהוצע לחקלאי היה כה נמוך עד שלא השתלם לו ללקט אותה.



בדרך לנזקקים. צילום: אמיתי גזית


מחצית המזון בעולם מושמד ולא מגיע למי שזקוק לו

את המידע על התוצרת שעומדת להיזרק אוסף צוות מיומן שמצוי בקשר עם 2500 חקלאים, ובידיו מערכת מחשב עם מיפוי של כל מחזורי הגידול של אותם חקלאים. "יש חקלאים שמתקשרים אלינו" מספר רועי, "אבל לרוב אנו יוזמים את יצירת הקשר כשאנו צופים על פי המידע הקיים אצלנו כי מתקרב מועד הקטיף".


על תחושתם, כאשר נודע להם על תוצרת שלא תימכר ותימסר אומר רועי כי "יש לנו רגשות מעורבים, משום שיש כאן אובדן הכנסה לחקלאי. לעיתים אנו נתקלים במראה קורע לב, למשל בחורף האחרון התמוטטו חממות באזור עוטף עזה כתוצאה מברד, ירקות שאי אפשר היה למכור אותן בעקבות הנזק הגיעו אלינו".


קנ"ט, קרן לביטוח נזקי טבע לחקלאים, היא מקור מידע נוסף על גידולים חקלאים שניזוקו. כדי שחקלאי יקבל פיצוי בגין אובדן הכנסות בעקבות נזק לגידוליו, עליו להשמידם. הסכם שיש ללקט ישראל עם הקרן מאפשר להחשיב גם מסירה של תוצרת ללקט ישראל כהשמדה, כך שהחקלאי יוכל ליהנות מהפיצוי המגיע לו.


ברוב המקרים חקלאי מוותר על הקטיף רק ברגע האחרון, לעיתים הוא קוטף באופן סלקטיבי תוך השארת פירות שלא מתאימים לדרישות השוק, כך שנותר זמן מועט לאסוף את היבולים לפני שירקבו או לפני הפיכת האדמה.


יואב שרגיאן, חקלאי ממושב צופית מספר "לעיתים יש פגיעה במראה החיצוני של הפרי ואז לא ניתן למכור אותו, אבל עיקר הבעיה נעוצה במחיר שהמשווקים מציעים. יש מקרים שאם כל העלויות שיש לי מסביב אני מבין שלא ארוויח כלום ואין טעם למכור. למשל, עבור חצילים שהצעתי היום ללקט ישראל הציעו לי כ-1 ₪ לקילו, במחיר כזה אני מעדיף להעביר ללקט ישראל. בעבר, הייתי פשוט הופך את האדמה עם מחרשה".


אתה יכול להעריך כמה הפסדת במקרה של החצילים?

"יש לי כאן כ-7-6 טון כך שההפסד הוא של עשרות אלפי שקלים".


מהן לדעתך הסיבות למצב בו אינך יכול למכור תוצרת?

"עיקר הבעיה זה מחירי השוק, החקלאות תלויה בהיצע וביקוש. אני לא מאשים אף אחד, אם יש עודפים בשוק המחיר יורד, הבעיה היא שהמשווקים לא מורדים את המחיר לצרכן הסופי, ושומרים על מחיר גבוה".


עם היוודע דבר היבול האבוד מתאם גיא עם החקלאי את הקטיף בדרך כלל תוך 24 שעות ממועד קבלת ההודעה.



תורמים במקום להשמיד


ללקט ישראל 20 פועלים בשכר, קוטפים מקצועיים שמגיעים לחלקה, בנוסף נשלחים לסיוע גם מתנדבים. למשל, בשנה שחלפה התנדבו בלקט ישראל כ-50,000 ילדים ומבוגרים, תלמידי בתי ספר, עובדים של ארגונים שונים ועוד. 3 טרקטורים ו-9 משאיות בבעלות הארגון מאפשרים את העברת התנובה למחסן הלוגיסטי, בו היא ממוינת, נארזת בארגזים וממוענת לאחת מ-180 עמותות ברחבי הארץ העוסקות בהספקת מזון לנזקקים.


ככל הידוע אין בעולם עוד עמותות הפעולות בדומה ללקט ישראל, אך התופעה בה מזון רב מושמד לריק אינה ייחודית לישראל. "אנו מעריכים כי 50% מהמזון בעולם מושמד" אומר גיא, "העולם המערבי מפונק ולא אוכל מזון שאינו עומד בסטנדרט מחמיר, בנוסף בעולם השלישי אין ידע וטכנולוגיה שיסייעו לשמור מזון, ואין אמצעים לשנע מזון למי שצריך אותו. אין מחסור של מזון, פשוט אין דרך להעביר אותו למי שזקוק לו".


על רקע מחאת החקלאים ומחירי הירקות הגבוהים קשה שלא לתהות מה היה קורה לו המזון שמושמד או מועבר ללקט ישראל היה מגיע לשווקים? האם הדבר היה מוביל לירידת מחירים? האם יש אינטרס לרשתות השיווק למנוע הצפה של השוק בירקות?

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט