איכות הסביבה >

כך תקימו גינה קהילתית כמו מישל אובמה

בשלוש השנים האחרונות הוקמו בישראל כאלף גינות קהילתיות, ביישובים אורבניים וכפריים, כאחד. מהו הטרנד, למי הוא מתאים, איך מתחילים, כיצד חקלאים יכולים לתרום וגם: מה הקשר למישל אובמה?

כשהבינה מישל אובמה, הגברת הראשונה של ארצות הברית, שלילדים אמריקנים אין מושג כיצד ירקות באים לעולם, ומדוע כל כך חשוב לאכול מהם – היא הקימה גינת ירק בשטחו של הבית הלבן, בטבורה של העיר וושינגטון.


הגן, שמשתרע על פני שטח של יותר מ-300 מ"ר, הפך הצלחה מסחררת. הגברת אובמה לא רק קוצרת את הירקות ודואגת שיוגשו לשולחן הנשיאותי, הגינה גם משמשת למטרות חינוכיות: כ-4 קבוצות של ילדים מבתי הספר בסביבת וושינגטון מגיעים אליה מדי שבוע, מקבלים הדרכה על גידול ירקות ועובדים קצת בגינה.


מאות אלפי ישראלים נסחפים לטרנד

להתיידד עם השכנים, לנטוע ולזרוע עם הילדים, לנקות ולטפח שטחים מוזנחים ולשפר את האקולוגיה בשכונה, להתחבר לטבע בהמולת הפיח והרעש האורבניים, לקיים אירועים ושוקי איכרים. גינות קהילתיות, או בשמן הנוסף - חקלאות אורבנית - הן הזדמנות מצוינת לכל אלה, ועוד.


לא פלא שמאות אלפי ישראלים נסחפים אחר הטרנד. בשנים האחרונות גינות חדשות צצות מדי שנה במרכזי הערים, בשכונות מצוקה, במוסדות ציבוריים ואפילו ביישובים כפריים ובקיבוצים בנגב ובגליל.



גינת תבלין, בגינה הקהילתית קרית ספר בתל אביב. הוקמה לאחר מאבק עיקש על התושבים


"יש לזה צמא אדיר ואנחנו מתארגנים ליישם את הצורך", מצהיר בועז שילה, מדריך גינות חקלאיות בכפר סבא וביפו, שעשה הסבה מקצועית מניהול בנייה לחקלאות אורבנית. שילה הוא גם הרוח החיה מאחורי פרויקט מסקרן במרכז תל אביב, ברחוב מאז"ה 9, בשיתוף עם עיריית תל אביב. "עד היום ערכנו 2 קורסים מוצלחים מאד, שהביאו את המשתתפים בהם להתחיל לגדל ירקות בעצמם בבית. כרגע, עדיין לא התפתחה קהילה, והפרויקט הוא בגדר חזון".


למה בעצם צריך לקיים חקלאות אורבנית? מי שרוצה לעבוד אדמה, בוחר לגור בכפר, לא?

"בניגוד למה שחושבים, עירוניים לא באמת נהנים לנשום פיח, וזה בעצם עיקרו של הרעיון: לשנות את המרחב העירוני למקום ירוק, חי, נושם, ושיכול להזין את התושבים שחיים בו. אנשים שחיים בעיר לומדים שאפשר לגדל ירקות במרפסות ובחצרות. אני צופה שהמגמה תתרחב ושצפויים לנו אפיקים חדשים. אני מאמין שהרעיון הזה יתפשט במהירות וההכרה תחלחל מהאזרח הפשוט ועד לאדריכלי ערים וועדות בנייה עירוניות שיקצו לכך משאבים ומקום".


להיות קהילה

גינון קהילתי הינו מסגרת עבודה משותפת של קבוצת אנשים, המאמצת שטח אדמה ומטפחת אותו בהתאם לצרכיה ורצונותיה של הקבוצה, אם למטרות חקלאות ואם למטרות אסטטיות. גינות קהילתיות ניתן להקים בשטחים פרטיים – למשל שטח בניין משותף או על גגו או בשטחים ציבוריים שהוקצו לשם כך על ידי הרשות המקומית או שנמצאים בשטחם של מוסדות ציבוריים (בית ספר, מתנ"ס, בית כנסת).



בגינה הקהילתית "גן עדן" בבת ים. צילום: פרויקט המיפוי של התארגנות "גינות קהילה בישראל"


הגינות שונות מאד זו מזו והן למעשה בבואה של הקהילה המפעילה אותן: ישנן גינות שבהן התושבים מגננים יחד, וגינות שבהן לכל משפחה יש חלקה פרטית. יש גינות שעיקר הדגש בהן הוא נוי, ואחרות שמתמקדות בגידול מזון. יש גינות המציעות יום פעילות שבועי קבוע, ואחרות שמתמקדות בכמה אירועי שיא בשנה. יש גינות הומוגניות ויש שבהן האוכלוסיה מגוונת מאד.


"הטרנד הזה החל לפני כ-15 שנים, אבל תפס תאוצה בשלוש השנים האחרונות, כך שכיום יש בישראל כ-1000 גינות קהילתיות, בכל רחבי הארץ, החל משכונות יוקרה, דרך שכונות מצוקה, יישובים דתיים וחרדיים, ישובים ערביים, בקרב עולים וגם בקהילות בקיבוצים ובמושבים", מעריכה נעמה לב, רכזת ארצי לגינות קהילתיות, בחברה להגנת הטבע.


איך את מסבירה את הצורך בגינות קהילתיות דווקא במושבים ובקיבוצים?

"גינה קהילתית, כשמה כן היא. בקהילות כפריות המטרה היא יצירת קהילה וחיזוק קשרים בקהילה, לאו דווקא חיבור לאדמה, שאותו מחפשים תושבי ערים. זו דרך מגבשת לעשייה משותפת, ובמיוחד במושבים ובקיבוצים שבהם יש הרחבות והצטרפות של אוכלוסיות חדשות".


מסר לחקלאים: תרמו שתילים וזרעים

מדובר בהתארגנות על בסיס התנדבותי, מדגישה לב. אנשי הקהילה תורמים ממרצם, יש שיכולים לתרום גם כלי עבודה, ידע בהכנת קומפוסט או שיטות לחיסכון במים. ולכן, היא מבקשת לפנות לחקלאים במסר: עזרו לגינות קהילתיות באזורכם.

"אני מכירה חקלאי מאזור המרכז, שמגדל ארטישוקים. בכל שנה נותרים אצלו כמאתיים שתילים, ואז הוא פונה אליי ומציע אותם לגינות קהילתיות. בזכותו הפסיקו לפחד מפני גידול הירק הזה שמקובל היום מאוד בגינות ירק קהילתיות.


"תרומה ועזרה יסייעו לאנשים להבין מהי חקלאות, במה היא כרוכה, להתחבר לאדמה. משום שלגינות קהילתיות תקציבים קטנים ומוגבלים, לעתים אין כלל תקציב, תרומה של עודפי זרעים ושתילים יכולה להיות משמעותית, כמו גם עודפי ניילוני חממה, צינורות השקיה וכדומה. זו גם הזדמנות לחיבור קהילתי בין חקלאים לאוכלוסיות מגוונות. אני מוכנה לתווך ולסייע לחקלאים להתחבר לגינות קהילתיות", היא מוסיפה.



גינה קהילתית ברחוב אנה פרנק בבת ים. צילום: פרויקט המיפוי של התארגנות "גינות קהילה בישראל"


נדלקתם על הרעיון? קבלו מדריך: 6 צעדים להקמת גינה קהילתית
1. אתרו שטח מתאים. סיירו באזור וחפשו שטח מתאים, מבחינת גודל ונגישות.

2. הקימו קהילה. ארגנו קבוצה של בעלי עניין (הורים בגן או בית הספר, שכנים, חברים) אפשר להתארגן בחסות הרשות המקומית ולבקש עזרה בפרסום. דונו באופי הגינה (ראו בהמשך). "דרך מצוינת לגבש קהילה היא לקבוע מסורת שנתית כמו חגיגת ט"ו בשבט, שוק מכירת ירקות וכדומה", אומר עודד משולם, יועץ ומעצב גינות אקולוגיות וקהילתיות וממליץ לארגן רשימת תפוצה כדי לדווח מדי פעם על התקדמות ועל אירועים.

3. הזמינו מדריך. מדריך או מדריכה בעלי ניסיון והכשרה בתחומי איכות סביבה או גינון קהילתי יסיעו לצלוח את השלבים הבאים. בהמשך, המדריך יפעיל וירכז את הפעילות בגינה. "לא כדאי להתחיל את המהלך ללא מעורבות של בעל מקצוע", מדגיש משולם.

היכן מוצאים מדריך כזה?
מחפשים באינטרנט במנוע חיפוש את המושג פרמקלצ´ר (שהיא שיטה אקולוגית חברתית, ליצירת מערכות יצרניות בסביבות המגורים תוך שימוש בחוקי הטבע). לא מדובר בארגון מסודר, וגם אין אתר, אבל החיפוש יעלה שמות של אנשים שעוסקים בנושא.
מדריכים אפשר למצוא גם דרך אתר שינוי ירוק, אתר אדמאמא ובחווה האקלוגית מודיעין חווה ואדם.
אפשר להתעניין בגינות קיימות: בתל אביב www.citytree.net/blogs/ginotבירושלים www.greenmap.org.il
מאגר מידע מקיף בנושא גינות קהילתיות בישראל מופעל על ידי ההתארגנות "גינות קהילה בישראל".

4. החליטו מה יהיה אופי הגינה והאווירה שתשרור בה. "גינה לגידול ירקות היא הדרך הנכונה ביותר להקים גינה קהילתית", אומר משולם. אפשר לתכנן מתקנים חווייתיים לילדים, ערימת קומפוסט או פינת מיחזור, בריכת דגי נוי ואפילו שמורת טבע קטנה לבעלי חיים. בירושלים, למשל, הקימה החברה להגנת הטבע תחנת חקר לציפורים.

5. בדקו את תכנית המתאר. פונים לרשות המקומית ומציגים את עיקרי התכנית. מבקשים שיקצו את השטח שבחרתם ויספקו מים - שזו בעיה מרכזית בהקמת גינה קהילתית.

6. אתרו משאבים. אם הרשות אינה מוכנה לספק מים, אפשר להתחבר לבניין סמוך. "עלות הפעלת גינה קהילתית היא כמה אלפי שקלים בשנה, תלוי במשך ותדירות הפגישות עם המדריך", מעריכה נעמה לב. עלויות נוספות, קטנות יותר, הן עלויות ההקמה – רכישת מחשב, מערכת השקייה, אמצעים לישור האדמה או תוספת של אדמה, בניית מחסן, ספסלים וכדומה, הצטיידות בכלי עבודה וכדומה. וישנה גם העלות השוטפת של רכישת זרעים ושתילים.
 

למידע נוסף:

הבלוג גינות קהילה בישראל: www.israel-gardens.blogspot.co.il

המשרד להגנת הסביבה: www.sviva.gov.il

המרכז לקיימות מקומית: www.kayamut.org.il

החברה להגנת הטבע: www.teva.org.il

עץ בעיר: www.citytree.net


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט