מגזין >

סיור בחברה להפצת קאנביס רפואי

בתפר הדק שבין רפואה לחקלאות ובין תרופה לגיטימית לסם אסור מצויים מגדלי הקאנביס הרפואי. ביקור מסקרן במרכז לוגיסטי של החברה שמפיצה את הצמח מאפשר להבין מעט מהקשיים איתם הם מתמודדים, ומספק הצצה לשיטות פיקוח ואבטחה מתוחכמות

מידי בוקר עם הזריחה יוצא רכב מוסווה ומאובטח מאחד המשקים באזור חדרה. אף אדם, כולל הנהג לא יודע את נתיב הנסיעה שנקבע אקראית על ידי מחשב רק כאשר המנוע נדלק. הסחורה שהוא מוביל ותחולק לכ-4000 צרכנים טמונה בכספת משוריינת שנפתחת מרחוק רק על ידי מוקד השליטה. המשק עצמו מוגן בחומות ברזל, כלבי שמירה, ויותר מ-200 מצלמות אבטחה.


צוות העובדים נדרש להציג למעסיק תעודת יושר שמנפיקה המשטרה, ולעבור מידי כמה חודשים בדיקת פוליגרף ובדיקת שתן.


עדיין לא מצאו את הנוסחה לגדל זהב על העצים, ואמצעי האבטחה האלה לא נועדו להגן על מצבור יהלומים, אלא על מפעל בזלת (בבעלות חברת ברק) לייצור, שיווק והפצת קאנביס רפואי.



מטעמי אבטחה ובריאות ללא מגע יד אדם. צילום: יפעת ירושלמי


את דרכם לבזלת מתחילים הצמחים 5 חודשים קודם בחממה של אחד מ-5 המגדלים (מתוך 8 שפועלים כיום בארץ) להם בזלת מספקת שירותי אריזה והפצה. בחממות מגדלים שתי משפחות זנים -סטיבה ואינדיקה, האחת גורמת לצרכן תחושת רוגע ושלווה ואילו האחרת מעוררת.


הבדלים אלה הם סיבה לאחת המחלוקות של המגדלים עם משרד הבריאות המפקח עליהם, בהתאם להחלטת ממשלה מ-2011 בה נקבע כי המשרד ישמש סוכנות ממשלתית לפיקוח על סמים, וזאת בהתאם לדרישות "האמנה היחידה בדבר סמים נרקוטים" שנחתמה ב-1961 באו"ם.


הזנים שמגדלים לצרכים רפואיים מיוצבים והחקלאי יודע את הרכב החומרים בהם, אבל מטבע הדברים לא ברמת דיוק שקיימת ביצור תרופה מדודה. "אנחנו פועלים בתפר שבין רפואה לחקלאות" מסביר חגי הילמן מגדל ובעל חברת ´שאיפה לחיים´. "משרד הבריאות דורש מאיתנו תוכנית שיווק על פי ריכוז החומרים הפעילים. שלא כמו בחברת תרופות, בחקלאות קשה מאוד לספק זאת. קשה להבטיח שצמח יהיה זהה ב-100% לזן שגדל לפניו".


עוקבים אחרי כל גרם מיציאתו מהמשתלה ועד הגעתו לצרכן

החוק בארץ מחייב לשייך צרכן למגדל מסוים, וזאת כדי למנוע זליגה של קאנביס לצרכנים נטולי רישיון. מצד שני, אמנת האו"ם לפיקוח על סמים אינה מאפשרת רכישה ישירה מהמגדל. על הפער הזה מגשרת חברת בזלת. הצמחים שנקטפו מגיעים לבזלת בתהליך מפוקח ומדוד עד רמת הגרם. כך עם הגעת היבול הוא נשקל וזאת כדי לוודא שמשקלו כשיצא מהמשק זהה למשקלו בכניסה למתחם.


משם עוברים הפרחים לייבוש שאורך כ-10 ימים ואז מפיקים מהם 3 מוצרים- אריזות עם תפרחת מיובשת אותה ניתן לאדות, סיגריות שנגללות ללא מגע יד אדם במכונה ייחודית שפותחה בארץ, ומהיתר מפיקים שמן, שנצרך כטיפות. חברות אחרות מייצרות גם עוגיות שאותן יכולים לצרוך רק ילדים עם רישיון לצריכת קאנביס רפואי.



תפרחת מיובשת. צילום: יפעת ירושלמי


מדגם מהמוצרים יופנה לבדיקות מעבדה לשלול המצאות חומרים מזהמים. את המוצר הארוז מספקים ישירות לביתו של החולה באמצעות הרכבים המאובטחים. לכל אורך התהליך לא מערבבים בין יבולים של מגדלים שונים, כך מבטיחים כי הצרכן מקבל תמיד את מנת הקאנביס שלו מאותו מגדל, וכך גם אפשר להתחקות אחר מקור המוצר במקרה של תקלה.


חברת בזלת מתגאה גם במוקד שירות לקוחות שזמין לצרכני הקאנביס הרפואי סביב השעון, מאפשר להם להודיע על שינוי בנקודת איסוף המנה ובעיקר עונה לשאלות שצצות במיוחד לצרכנים חדשים.


"בעולם, 50% מהזכאים לקאנביס רפואי מפסיקים את השימוש בו" מסביר שמוליק שרף מנהל פיתוח עסקי של בזלת "בזכות מערך ההדרכה ושירות הלקוחות שלנו הצלחנו לצמצם את הנטישה לכ-15%. צרכנים בתחילת דרכם, במיוחד מבוגרים, חוששים מהשימוש בקאנביס, רופא שנשלח אליהם להדרכה עם קבלת הרישיון מפיג את החששות ומלמד כיצד לצרוך. אגב, ברוב המקרים אנחנו בכלל ממליצים לצרוך קאנביס כשמן ולא כסיגריה, עובדה שמסייעת להתגבר על פחדים הנובעים מדעות קדומות".


יש לציין כי כדי ליהנות מהשירותים של חברת בזלת על המטופל לשלם בנוסף למחיר הקאנביס גם-100 ₪ לקבלת החומר הביתה, 25 ₪ לסיגריות מגולגלות, 220 ₪ להדרכה ראשונית (השירות קיים על פי דרישה של משרד הבריאות), ו-120 ₪ דמי רישום, כל אלה באישור ובידיעת משרד הבריאות. בשורה התחתונה, העלות החודשית עשויה להגיע לכ-500 ₪ בעוד שעל פי נתוני משרד הבריאות תקרת התשלום למרשם לחולים כרוניים היא 370 ₪.


בבזלת מתגאים במאגר הנתונים שאספו במרוצת השנים, לטענתם הוא עשיר ויחיד מסוגו בעולם והוא מבוסס על תיעוד של כל השיחות שהתקיימו עם צרכני הקאנביס.


פוזלים לחו"ל

הידע שנאגר בבזלת הוא דוגמה לידע שקיים בישראל ולטענת המגדלים יכול להפוך את ישראל למעצמה ליצוא קאנביס, שוק שלדבריהם יגלגל מיליארדים.


"מחיר גרם קאנביס בעולם הוא כ-8 יורו לגרם" מסביר חגי הילמן "אנחנו יכולים למכור קאנביס איכותי ב-1/3 מחיר בעיקר משום שמזג האוויר בארץ נוח ומאפשר להוזיל את עלויות הגידול".


אלא שמשרד הבריאות לא התיר ליצא קאנביס, זאת על אף שממשלת צ´כיה גילתה עניין בענף, ושר החקלאות מטעמה ביקר אצל המגדלים הישראלים. בתשובה לפנייתנו בעניין זה, מסרה דוברת משרד הבריאות: "על פי החלטת ממשלה 1050 סעיף 8 נקבע כי נושא היתכנות ייצוא קנאביס מישראל יבחן על ידי וועדת ההיגוי הבין משרדית אשר תציג את המלצותיה לממשלה. לפני כחודשיים נערך דיון בנושא אשר עתיד להסתכם בישיבת וועדת ההיגוי הבאה (תחילת יולי). המלצות הוועדה יונחו על שולחן הממשלה כמתבקש".


בכך לא תמו טענותיהם של מגדלי הקאנביס. בחירה ללא מכרז בחברת שראל כגוף שיטפל ברכישת הקאנביס והפצתו לחולים, מהווה בעיניהם עילה נוספת למאבק. שראל היא חברה פרטית בבעלות עמותות בתי החולים המשמשת זרוע לרכישת תרופות וציוד רפואי.


על האריזות מוטבע שם המגדל. צילום: יפעת ירושלמי


חברת ברק חוששת כמובן מאובדן הכנסות בעקבות העברת הטיפול בקאנביס לשראל. המגדלים חוששים כי החלטת הממשלה הופכת את שראל למונופול בענף הקאנביס, עובדה שעלולה לפגוע ברווחיהם. בעתירה שהגישו כנגד הבחירה בחברה נטען כי המגדלים "השקיעו מאמצים וכספים רבים בחוות חקלאיות ובתשתיות כדי לאפשר את גידול הקנביס הרפואי. נציגי משרד הבריאות הבטיחו להם לאורך השנים כי ההשקעה שלהם תתורגם להמשך עבודתם בתחום. על בסיס ההבטחות הללו הסכימו המגדלים להמשיך ולהשקיע משאבים כספיים.


החלטת הממשלה להעניק לשראל את הסמכויות בתחום הקנביס הרפואי מעלה חשש להמשך יכולתם להתפרנס מהתחום ומפרה את ההתחייבויות שניתנו למגדלים, אשר עליהן הסתמכו מאז ראשית עיסוקם בתחום".


השימוש בקאנביס רפואי מעלה דילמות רבות, מעצם העבודה כי הצמח משמש להפקת סמים וגם כתרופה. כפי שהגדיר זאת פרופסור רפאל משולם, חוקר תרופות וחומרי טבע, מגלה החומר הפעיל בקאנביס ה-THC, במכתב ששלח ב-2011 לחברת תיקון עולם העוסקת בגידול קאנביס רפואי. לדבריו, מהסיבה הזאת יש לוודא שהשימוש הרפואי בהם (בצמח) נתון בבקרה ובפיקוח. כמו כן יש לוודא שהחומר שהחולה מקבל יהיה בעל תכולה קבועה".


במשפט קצר זה הגדיר הפרופסור את הקשיים העומדים מול קבוצה קטנה ומיוחדת של חקלאים בענף שהוא רק בחיתוליו, ועם פוטנציאל צמיחה רב. נראה כי אורך הרוח שלהם מתקצר- שכן מגדלים איתם שוחחנו סיפרו כי כבר החלו להקים תשתיות לגידול קאנביס בחו"ל, וזאת מתוך תחושה כי המדינה מערימה עליהם קשיים ומתוך חשש כי לא יצליחו להניב רווחים מהשקעותיהם בשנים הבאות.


תודה לאורן לביבוביץ´ עורך מגזין קאנביס

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט