פיננסי >

דעה: מתווה לוקר לא תרם לירידה במחירי מוצרי חלב

כל מטרתו של מתווה לוקר היא לחסל כמה שיותר משקים משפחתיים מתוך כוונה ארוכת טווח להעביר את עיקר יצור החלב למשק השיתופי. למחיר המטרה אין כל השפעה על מחירי התוצרת הנמכרת ברשתות. מועצת החלב נתנה יד למתווה לוקר משום שהעדיפה את הגדולים. עם קבלת המתווה, נסגרו, מחוסר תקווה וכדאיות, כ-130 משקי חלב משפחתיים והיד עוד נטויה

לאורך שנות קיומו של ענף החלב, ידעו מנהיגיו לאזן בין היצרנים, וידעה מועצת החלב, להוביל את הענף בתאום עם המחלבות באופן שבו יצרן החלב יתפרנס, המחלבות תוכלנה ליצר את מוצריהן ומשקי הבית יוכלו לשאת את נטל המחיר (הנמוך יחסית) של המוצרים השונים.


כל זה הסתיים כשראשי ההתיישבות והאגודות שמרכיבות אותן החליטו לשחוט את התרנגולת שהטילה ביצי זהב, או אולי קרוב יותר, את הפרה השיאנית שכה פיארה ורוממה את שמה של ישראל בקרב אומות העולם. חברי האגודות שאינם חקלאים פותו בברק של חרוזי הזכוכית שכה היטיבה זהבית ולהקתה לנפנף אל מול עיניים רעבות לכסף.


כך יצא שברוב קולות ברוב האגודות, הוחלט למכור את מניות תנובה לאייפקס ולהיפטר מה"משקולת" הזו שנקראת תנובה. הגדילה זהבית, יחד עם להקתה, כשהבטיחה כי אייפקס באה לקדם את ענף החלב ובכלל, היא כאן להרבה זמן. אני מניח שהיא השמיעה את מה שרצינו לשמוע.


צחנה עלתה מהעסקה שנרקמה כשהתברר שמי שכיהן כמנכ"ל תנובה יצא עם ערמה נכבדה של שלמונים, אבל איכשהו הוחלק העניין ותנובה נמכרה. מאותו הרגע ואילך החלה הדהירה של ענף החלב לתהום, לפתע מבלי שהורגש, החלו מחירי המוצרים להתרומם, ובשקט בשקט, החל השטיח להישמט תחת רגלינו עד שפרץ משבר הקוטג´.


לא בכדי פרץ המשבר, תנובה כחברה זרה, סחטה את הלימון עד תום. בשלב מסויים, כשל כוחם של משקי הבית לשאת את ההתעמרות הזו והמשבר פרץ במלוא עוזו. כמובן שבתנובה היתממו ומיהרו להצביע על הרפתנים כמקור כל רע: "מחיר חומר הגלם גבוה מדי" כך אמרו לנו.


היה ברור שלא היא ויחד, משק שיתופי ומשק משפחתי, יצאנו למאבק ברוע הגזירה. יחד, כשבעיקר המושבניקים נושאים בנטל. פעלנו בכל החזיתות, בכנסת, בקרב שרים, בעיתונות ובתקשורת ובאמת, הצלחנו להדוף את רוע הגזרה עת מתווה קדמי עמד על הפרק.


משראה ראש הממשלה שלא מסתייע הדבר בידו, פנה למזכיר הממשלה, הראל לוקר וביקשו להיכנס לעובי הקורה וכאן כבר נוצר בקיע בין המגזרים. ויש בסיס לבקיע הזה היות ובמשק השיתופי, נותנת הטון היא גרנות ומהיותה בעלת מניות בתנובה, האינטרס שלה שונה מהעניין של אותם שמכרו את מנייתם.


וכך בסיוע של מזכיר התאחדות מגדלי בקר (שבא מגרנות) ובתמיכת ראשי התק"ם שגם בתנועה זו יש לגרנות משקל עודף, התקבל מתווה לוקר שכל מטרתו הייתה לחסל כמה שיותר משקים משפחתיים מתוך כוונה ארוכת טווח להעביר את עיקר יצור החלב למשק השיתופי.


אין זו תיאורית קונספירציה, היות ומיד עם קבלת המתווה, נסגרו, מחוסר תקווה וכדאיות, כ-130 משקי חלב משפחתיים והיד עוד נטויה. למותר לציין שדבר מכל זה, לא תרם ולו כזית להוזלת מחיר מוצרי החלב, ואפילו היום, כשמחיר המטרה זהה למחיר שהיה ב-2008, אין לכך כל השפעה על מחירי התוצרת הנמכרת ברשתות.


לא רק תנובה אשמה בכל השבר הזה, גם לרשתות חלק נכבד, ועד היום הן גוזלות את כבשת הרש של הצרכנים באלף דרכים ועוד דרך. גם תנובה וגם הרשתות, מזילות דמעות תנין, אבל האמת ממאזניהן מספרת סיפור אחר לגמרי.


אבל גם כאן, עדיין לא תמה דרך הייסורים. מועצת החלב, הגוף שאמור לבקר ולבחון את התנהלות שוק החלב (ואת הפיקוח על יצרני החלב הגוף הזה עושה באדיקות צייקנית) כשל, או העדיף להעלים עין לטובת המחלבות החברות במועצת החלב.


במקום לגבות את היצרן הקטן שידוע היה לכולם שלא בו האשם, העדיפה את הגדולים ונתנה יד למתווה לוקר. למעשה, כל השרשרת שיושבת על הליטר המיוצר ברפת, הפנתה עורף לרפתן והעדיפה להקריב אותו על מזבח ה... בעצם, על מה הוקרב הרפתן?


הרפתן הקטן שמשכורתו דלה, נאלץ לשלם או להתחסל על חשבון ההתנהגות שלוחת הרסן של כל מי שחי על תוצרתו. כזו היא מדינת ישראל שמחריבה את החלק החיובי, התורם באמת, המיישב את הארץ, המוציא מקרבו אנשים איכותיים, חיילים קרביים, טייסים, שייטים, לוחמים שכעת - דווקא הוריהם שחינכו אותם להיות מה שהינם, ניצבים בפני שוקת שבורה. זו הממשלה וזה חזונה.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט