כלים >

מחאת החקלאים: מדריך לקורא הנבוך

מחאת החקלאים והצרכנים צוברת תאוצה: בדף הפייסבוק "חקלאות חברתית" יותר מ-23,000 לייקים, ואלפי ישראלים השתתפו בפעילויות מחאה. כדי שתישארו בתמונה ילנה גורביץ עושה לכם סדר- מהם פערי התיווך, מי אשם בכך, ומה חברי הכנסת מתכוונים לעשות בנדון

אנחנו מטיילים בכל העולם, מסיירים בשווקים, קונים מזכרות ואף פעם לא שוכחים להתמקח. אנחנו נלחמים על כל שקל, גם אם לא באמת נרגיש את זה בכיס. העיקר לנצח. 


אבל למרבה האירוניה, דווקא במגרש הביתי שלנו אנחנו מפסידים. מידי יום. קחו לדוגמא את הפלפלים. אנחנו מגיעים לסופר, אורזים לנו 6-5 פלפלים בשקית ומשלמים עשרה שקלים. לקילו. נראה סביר? כנראה. בכל מקרה, לא נלך לעשות סקרי שוק בשביל כמה ממולאים. אבל מה אם הייתם יודעים שהרשת קנתה את הפלפלים הללו מהחקלאי בשני שקלים לקילו? הפער הזה, שבין המחיר המשולם לחקלאי, ולמחיר שנדרש הצרכן לשלם הוא פער התיווך העומד בלב מחאת החקלאים והצרכנים.


המצב בשוק הפירות והירקות מחמיר משנה לשנה

"פערי התיווך מגלמים את המצב בשוק הפירות והירקות ב-15 השנים האחרונות", מסביר ח"כ זבולון כלפה, יו"ר הלובי החקלאי בכנסת.


"מאז שתנובה עזבה את עולם הפירות והירקות והותירה את השוק לגורמים פרטיים, המצב רק הולך ומחמיר משנה לשנה. רשתות השיווק לקחו לידיהן שני תפקידים: הסיטונאי והקמעונאי, והן כרגע הגורם היחיד שמתווך בין החקלאי לצרכן. זה יצר מצב שבו הן מחזיקות בידיהן הרבה מידע ומשאבים, וידע הוא כוח. למולן, עומדים הצרכן והחקלאי שסובלים ממחסור במידע, והן מנצלות את זה כדי לעשות במחירים כבשלהן ולהגדיל את רווחיהן".



חבר הכנסת זבולון כלפה


לאחרונה, התעוררה יוזמה של חקלאים מהדרום, שזכתה לכינוי "חקלאות חברתית" או "מחאת הפלפלים" במסגרתה הגיעו החקלאים למקומות שונים בארץ ומכרו את תוצרתם ישירות לצרכנים ללא פערי תיווך.


מחלקת הפירות והירקות - הרווחית ביותר בסופר

ניר גרני, מנכ"ל משרד פארטו ניהול וייעוץ שבין היתר מספקת ייעוץ כלכלי לחקלאים, בחן את הדו"חות הכספיים של רשתות השיווק וטוען כי הנתונים מדברים בעד עצמם: "למשל, הדו"חות הללו מראים שהרווח של רשת "שופרסל" בשנה האחרונה במחלקת הפירות והירקות עומד על 31% לעומת 25% במחלקות האחרות. זה אומר שאם הרשת מכרה קילו ב-10 שקלים, נשארו להם ביד 3.1 ש"ח. הפער הזה הוא פער גדול מאוד.


ביחס לשנה החולפת רשמה "שופרסל" עלייה ברווחים בתחום הפירות והירקות מ-29% ל-31%". אצל המתחרות המצב אינו שונה- "ברשת "ויקטורי", אומר גרני, "הרווח אפילו גדול יותר: 35% רווח בפירות וירקות לעומת 28% במחלקות האחרות".


מדוע דווקא במחלקת הפירות והירקות מצליחות רשתות השיווק לרשום הצלחה כזו?

ההסבר המרכזי הוא - בגללנו. "כמו במקרה של הקוטג´, הרשתות ראו שהצרכן הישראלי לא רגיש לשינויים במחיר בפירות ובירקות, ולכן אפשר לגבות ממנו יותר במחלקה הזו. זה מה שנקרא "ביקוש קשיח", מסביר גרני.


האם הצעת חוק חדשה תצמצם את פערי התיווך?

בשנים האחרונות, מנסה הממשלה פעם אחר פעם לחוקק חוק שיגביל את הרווח שיכולות לעשות הרשתות על הפירות והירקות, כלומר – להגביל את פערי התיווך.


"יש היום בחוק אפשרות לקבוע מחיר מינימלי ומקסימלי, אז למה שלא יוגדר גם פער התיווך המקסימלי?", אומרת ח"כ עדי קול, יושבת ראש הוועדה לפניות הציבור. 

לאחרונה, החליטה ח"כ קול, בשיתוף עם ח"כ זבולון כלפה, ח"כ יצחק וקנין, המועצה לצרכנות והתאחדות האיכרים, לחדש את המאמצים לגיבוש הצעת חוק בנושא. "היום החקלאים מוציאים תעודת משלוח שבה נקוב בין השאר המחיר שבו הם מוכרים את התוצרת למשווקים. אנחנו ננסה להגדיר מה בדיוק ייכלל בתעודת המשלוח, כאשר הפער בין תעודת המשלוח למחיר לצרכן ייקרא פער התיווך ואותו נגביל", היא מסבירה.

באשר לאכיפה, היא טוענת כי יש להשאיר אותה בידי האזרחים: "הרעיון הוא להשתמש בלחץ ציבורי לצרכי אכיפה. אם הלקוח יהיה מודע לכך שהפערים צריכים לעמוד על אחוז מסוים, הרשתות לא ירצו למכור בפערים גבוהים יותר כדי לא להסתכן שמא יאבדו את הצרכנים". הצעת החוק נמצאת כרגע בשלבי ניסוח, בניסיון לגבש נוסח שיצליח יותר מקודמיו.

לדבריה, כבר בשבועיים הקרובים תונח ההצעה על שולחן הדיונים. אם הניסיון הנוכחי יצליח, ייתכן וכבר בקיץ הבא, נזכה ליהנות מפירות וירקות במחירים שווים לכל כיס. אנחנו כמובן נעקוב.
קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט