מגזין >

חקלאות תחת אש

השטחים הפתוחים בהן נוחתות הרקטות מעזה הם לרוב השדות של החקלאים באזור הדרום. למודי ניסיון משנים עברו, החקלאים מפגינים קור רוח וממשיכים לעבוד בענפים שבהם אין שבת ואין חופש "עדיף לעבוד על פיצויים ממס רכוש"

יום שישי בבוקר במושב באר טוביה פסטורלי, הפרות ברפתות לועסות חציר בשקט, החקלאים משלימים את החליבה. שום דבר אינו מעיד על הפגיעה הישירה של קסאם ברפת במושב ערב לפני.


יוראי זולר, בעל הרפת שנפגעה, מגדל בימים כתיקונם 60 פרות חולבות. הקאסם שפגע ישירות ברפת הרג 11 מהן: "הבוקר היה כאן הווטרינר, כמעט כולן ספגו רסיסים מהפיצוץ, את הפרות המתות פינינו מיד אבל עדיין לא ברור מה יהיה עם הנותרות, פרות מושפעות מסטרס, תפוקת החלב שלהם יורדת באופן משמעותי". ערכה של כל פרה נע בין עשרת אלפים לעשרים וחמישה אלפי שקלים.


למרות הפגיעה, לזולר אין שום כוונה לשנות הרגלי חיים ועבודה: "אני ממשיך לעבוד כרגיל, אבל הפועל התאילנדי שעובד איתי מפחד, זה מובן". הרפת של משפחת זולר ממוקמת כמו כל הרפתות במושב, בחצר האחורית של בית המגורים, הבית עצמו זכה בשנים האחרונות לתוספת של מיגונית, אבל לעובדים ברפתות אין מיגון.



הרפתן יוראי זולר ברפת בבאר טוביה, צילום: באדיבות התאחדות מגדלי הבקר לחלב

זו אינה הפעם הראשונה שרפתות נפגעות מקסאמים, בקיבוץ זיקים רשמו בשנים האחרונות כבר שלוש פגיעות ישירות ברפת, אחת מהן הרגה תשע חולבות. גם באופקים נפגעה רפת ב-2010 והפרות סבלו מחדירת רסיסים, בקיבוץ אור הנר דיווחו בשבוע שחלף על פגיעה ללא נזק בשטח מרעה של הקיבוץ, ולא מעט דיווחים מגיעים על מקרים של כמעט פגיעה ברפתנים שיוצאים לחלוב ולהאכיל, אבל במשקים בבאר טוביה, גם באור הנר, בזיקים, באופקים ממשיכים לטפל בבעלי החיים.


מועצת החלב הקימה חדר מצב על מנת לסייע לרפתנים ולכל אלו הקשורים בתחום ובינם גם וטרינרים ומחלבות ויצאה בקריאה לידע את חדר המצב בכל בעיה שתצוץ, פגיעות ברפתות, מחסור בכוח אדם ועוד. במבצע הקודם, מבצע עמוד ענן, הוכרז ענף החלב בדרום ענף חיוני למשק. בעקבות ההכרזה הזו ניתן אישור מיוחד למשאיות החלב לאסוף חלב מרפתות ומכוני חליבה בקו האש.


אין טעם במיגוניות בשטח

ביום רביעי נפל קסאם גם בפרדסים של קיבוץ ארז, הממוקמים סמוך לגבול עם עזה, הקסאם גרם לשריפת קוצים בשטח הפרדס אבל לנזק פיזי קטן מאד יחסית.


עידו, תושב קיבוץ אור הנר ומנהל הפרדס לא הפסיק לעבוד לרגע ואתו צוות של 20 עובדי קיבוץ ועובדים תאילנדים ובדואים: "אנחנו נמצאים עכשיו בעונה בוערת של נטיעות לפני שנת שמיטה ואנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל כל עוד פיקוד העורף לא ייתן לנו הנחיות אחרות. אני מאד מקווה שזה לא יקרה. אין לנו מיגוניות בפרדס, זה חסר תועלת, לא ניתן לרוץ למחסה ב-15 שניות. אנחנו מתורגלים, משתטחים על האדמה וקמים וממשיכים לעבוד. אתנו עובדים בשטח גם עובדים בדואים מרהט ועובדים זרים מתאילנד".


"בניגוד לטענות ממקומות אחרים, התאילנדים שלנו ותיקים ורגילים לסיטואציה הלא רגילה ולכן הם ממשיכים לעבוד כמונו, לעת עתה אין לנו נזקים מלבד העובדה שהעובדים הפלסטינים שלנו מדהרייה נמצאים תחת סגר כבר חודש ואנחנו נאלצים לחפש להם מחליף. גם הם רוצים מאד להגיע לעבודה. זה ישמע אולי כמו קלישאה אבל הם עובדים אתנו כבר שנים ואנחנו כמו משפחה. אנחנו רוצים לעבוד ולא להסתמך על פיצוי ממס רכוש".



שריפה בעקבות נפילת קאסם סמוך לפרדס קיבוץ ארז


בישובים אחרים נשמעות טענות מפי חקלאים על "בריחה" של עובדים תאילנדים שחוששים לחייהם ומסרבים להמשיך ולצאת לעבודה תחת מטחי הרקטות, בארגוני הסיוע כגון קו לעובד ומרכז הסיוע לפליטים הפיצו עדכונים לגבי הסיטואציה בתאית ומנסים לסייע לעובדים הפונים אליהם. כל עוד לא ניתנו הודעות אחרות מפיקוד העורף העבודה נמשכת למרות הכל. "רוב הפונים הם בעיקר עובדים חדשים" אומרים בארגוני הסיוע "הוותיקים כבר רגילים, יחסית".


העובדים לא חוששים לשווא: במרץ 2010 נהרג בקיבוץ נתיב העשרה עובד זר, בן 33 מתאילנד, בגין פגיעת קסאם במקום בו עבד. אסתר דומיניסיני, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הורתה אז להכיר במנוח כנפגע פעולות איבה, משפחתו זוכתה בתגמולים והטבות המגיעים לנפגעי פעולות איבה. באוקטובר 2012 נפצעו שני עובדים זרים קשה ועובד זר נוסף נפצע קל מפגיעת רקטות שנורו מהרצועה לעבר לולים באזור אשכול.


חבל מעון (אשכול) - מחכים להפוגה לאמוד נזקים

המפעלים החקלאים של חבל מעון, קילומטרים ספורים מגבול עזה, מטפלים בתוצרת חקלאית המגיעה משטחים של כ-250 אלף דונם קרקע שלחין ו-4,000 דונם של פרדסי הדרים. החקלאות בחבל אשכול היא אינטנסיבית. סך התוצרת של ירקות שורש המשווקת על ידי התאגיד מגיעה ליותר מ-160 אלף טון בשנה.


אחרי שבועיים כמעט של הפגזות, הערכת נזק עדיין אין. החקלאים ממתינים לרגיעה על מנת להגיע לשטחים המעובדים בליווי שמאי מס רכוש ולבדוק האם נפגעו תשתיות, ולחשב אובדן כספי מצטבר משיבוש הפעילות הסדירה.


אין זו הפעם הראשונה שהחקלאים כאן יאלצו לספוג הפסדים ולבקש פיצוי, גם במבצע עמוד ענן לפני פחות משנתיים הם נאלצו להישאר במרחבים הממוגנים על פי הוראות פיקוד העורף, בלי יכולת לטפל בשדות.


מס רכוש ופיצוי בגין נזקים

בעקבות ההסלמה בדרום נמצאים, צוותים של שמאי מס רכוש בשטח וזמינים תוך זמן קצר לאתרים בהם התרחשו פגיעות ישירות. הנציגים מעניקים הסברים על תהליך התביעה, ומילוי הטפסים הרלוונטיים. ניתן גם לקבל מענה במוקד מס רכוש (מספר הטלפון של מוקד מס רכוש בדרום: 08-6623300).


על פי נתוני משרד החקלאות, באיזור עוטף עזה כ-500 חקלאים פעילים (כולל קיבוצים). באזור הדרום מגודלים כ-11,000 דונם חממות עגבניות לסוגיהן, כולל שרי, כ- 4,000 דונם פלפלים (מכל הסוגים), 2,000 דונם צמחי תבלין. בנוסף, מעט מלפפונים (כ- 300 דונם). כשליש מתוך הירקות מיועדים לייצוא. כ- 5,500 דונם חממות של פרחים וצמחי בית (בעיקר גרניום) כמעט כולם מיועדים ייצוא.


בנוסף, גידולים בשטחים פתוחים – כ- 60,000 דונם תפו"א, כמחיצתם לייצוא, כ-20,000 דונם גזר, כ-3,000 דונם בטטות כמחציתם לייצוא, כ-10,000 דונם צנוניות, רובם לייצוא.


במבצע עמוד ענן ב-2013 אושר מתווה פשוט, "מסלול ירוק" עוקף בירוקרטיה, שתוכנן על ידי משרד החקלאות ורשות המיסים לפיצוי לחקלאים ביישובי עוטף עזה בשל הנזקים העקיפים שנגרמו לגידולים החקלאיים. במתווה נקבעו סכומי פיצוי לפי סוג הגידול, המבוססים על תחשיבי הוצאות מקצועיים של משרד החקלאות. בשונה ממבצע עופרת יצוקה, עוגן מסלול הפיצוי לחקלאים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים.


תנועת המושבים נרתמת לסייע לחקלאים ולמשפחות

מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור פנה בשבוע שעבר לכלל ראשי ומזכירי המושבים ברחבי התנועה להיערכות מידית של קליטת משפחות מהמושבים בדרום להתארח אצל משפחות ממושבים מרחבי המדינה. התנועה תסייע בהעברת משפחות מהדרום לצפון, קליטת ושילוב עשרות בני נוער בפעילות בחינוך הבלתי פורמלי.


לדבריו "קיימת ערבות הדדית במרחב הכפרי והתגייסות מרשימה ומרגשת של המושבים והמועצות האזוריות לעזור לתושבי המושבים בדרום" ואכן, למעלה מ- 100 בני נוער מנתיב העשרה ומחוף אשקלון מתארחים בבית השיטה, והשבוע צפויים להגיע עוד מאות בני נוער להפגות במושבי הצפון.


הממשלה אישרה הטבות, גם לחקלאים

הממשלה אישרה ביום ראשון את הצעת ראש הממשלה לתוכנית הטבות כלכליות לשדרות וליישובי עוטף עזה בהיקף של כ-417 מיליון שקל, כמחצית מהסכום מיועד לשדרות. התוכנית גובשה על בסיס מפגשים עם ראשי רשויות בדרום בשבועות האחרונים.


לתוכנית שותפים שרי האוצר, הפנים, הכלכלה, הבריאות, פיתוח הנגב והגליל, התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ביטחון הפנים, התחבורה והבטיחות בדרכים, הרווחה והשירותים החברתיים, החקלאות ופיתוח הכפר, הבינוי והשיכון, הגנת הסביבה והחינוך.


התכנית מקצה 226 מיליון שקלים לשנים 2015-2014, זאת בנוסף ל-166 מיליון שקל שכבר הוקצו לשנת 2014, וכוללת הטבות מס, ארנונה, פטור מדמי חכירה והטבות במעונות יום; השקעות בתשתיות וברשויות המקומיות; הטבות לתעשייה, חקלאות מסחר ותעסוקה, ותיגבור שירותים בתחומי רפואה ורווחה.


במסגרת ההטבות המדינה תאפשר לחקלאים המעבדים אדמות בסמוך לגבול הרצועה להגדיל ב-15% את כמות העובדים הזרים שמועסקים אצלם.


מה שיעור הנזק לחקלאות? מהו מתווה הפיצויים לחקלאים? מערכת אופק ישראל תעקוב ותעדכן.


עוד בנושא:


מה צריך לעשות כדי לקבל פיצוי ראוי?.


למי לפנות לקבלת עזרה נפשית? מי מארח בצפון? ומה מספרי הטלפון של מוקדי מס רכוש? כל אלה ועוד במדריך צוק איתן לחקלאי.


העובדים מבולבלים? בקישור הבא הנחיות בתאית, הקליקו והדפיסו.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט