פיננסי >

סטיביה: בוננזה חקלאית?

על פי הערכות ב-2015 יהיה לסטיביה נתח של כ-20% בשוק הממתיקים שמגלגל 60 מיליארד דולר. למרות זאת, מספר המגדלים בישראל מזערי. יצאנו לבדוק מדוע

לפני 400 שנה בפרגוואי במהלך שיטוט בשדה בור, מצא בוטנאי בשם פטרוס יעקובוס סטבוס צמח בעל טעם מתוק מאוד, ונשאר בחיים כדי לספר זאת.


מאז ועד היום השתמשו בו אנשי הגוארני בפרגוואיי כצמח מרפא, כעלים ללעיסה, ולהמתקה של משקאות, בעיקר תה המאצ´ה המקומי (הם כינו אותו Kaa-he-he, כלומר- עשב מתוק). ב-1903 המדען האיטלקי מוזס ברטוני חקר את הסגולות הכימיות של הצמח, והמידע התפרסם וזרם למדינות שונות באסיה ואמריקה.


ב-1931 מדענים בצרפת הצליחו לחלץ מן העלה את החומר המתוק שבו, רבודיוזיד A (Rebaudioside), על מנת להפיק ממתיק באופן תעשייתי.



העלים מתוקים. צילום: wikimedia


בעשרות שנים האחרונות יצא לסטיביה מוניטין ברחבי דרום אמריקה ומזרח אסיה, והחלו לגדלו לשימוש מסחרי. מכיוון שביפן מסיבות בריאותיות נאסר השימוש בממתיקים מלאכותיים כמו אספרטיים וסוכרלוז, הסטיביה הוא ממתיק פופולרי גם בארץ השמש העולה משנות ה-70.


בארצות הברית תעשיית המזון לא מיהרה לאמץ את הממתיק כל עוד לא הופעל לחץ מהממשלה והצרכנים להוריד את כמויות הסוכר. אך בשנתיים האחרונות בשל מגפת ההשמנה התמונה משתנה. ממתיק המופק מסטיביה מאפשר הפחתה שבין 50%-20% בכמות הקלוריות במוצר, ויצרני המשקאות הקלים, הצורכים כשני שליש מהממתיקים בעולם, מגלים בו עניין והביקוש אליו עתיד לצמוח.


ב-2013 ה-FDA האמריקאי אישר אותו כבטוח לשימוש. מיד לאחר מכן חברת קוקה קולה החליפה 30% מהסוכר בספרייט בסטיביה, והמוצר משווק כך באגרסיביות כבר מהשנה שעברה גם באירופה. השחקן טל פרידמן הפציע בשבועות האחרונים על מסכינו כדמות חדשה בפרסומת לספרייט, בה הוא מגלם חקלאי ישראלי שמגדל סטיביה בציפיה להתעשר כסטיב ג´ובס.




סטיביה מותר לשימוש לרוב חולי הסוכרת, ומשווק לסובלים מן המחלה גם בכמוסות. חברת נביעות כבר שיווקה בשנה שעברה קו בקבוקי מים בטעמים המומתקים בסטיביה, המיוצרים במפעליה בגליל.


המשמעות הכלכלית של המגמה הזו היא אדירה. שווי שוק הממתיקים השנתי בארה"ב הוא 60 מיליארד דולר. במקום הראשון אצל צרכנים אמריקאים נמצא הסוכרלוז (Splenda), ואת המקום השני ב-2014 תפס הממתיק Truvia המיוצר מסטיביה. צופים שב-2015 נתח השוק של הסטיביה בענף הממתיקים יהיה כ-20%, ואלי אפילו 35% בארה"ב.


הבי.בי.סי הבריטי מדווח כי בין 2008 ל-2012 הייתה עליה של 400% בצריכת הסטיביה בעולם, וזאת למרות תלונות צרכנים על טעם לוואי מריר.


השוק העיקרי בארץ-מוצרי בריאות

לפני כמה שנים בעקבות ביקוש לעלי סטיביה על ידי חברות מקומיות של תוספי תזונה, החלו חקלאים ישראלים להתנסות בגידולו, בעיקר באזור יבנאל, קיבוץ גזית, ודלתון שבגליל.


מאז, הביקוש לסטיביה רק עלה, כולל ממפעלים גדולים בישראל כמו גלעם, המציע כיום בארץ ובעולם פורמולציות לשימוש בסטיביה במפעלי מיצים, משקאות חלב, ויוגורטים. סוכרזית סטיביה מיוצרת גם על ידי חברת ביסקול, מפעל משפחתי קטן בראש העין. הטכנולוגים בחברות מזון ומשקאות נוספות כמו טמפו וכרמית בודקים את הנושא. ולמרות זאת, החקלאים הישראלים ברובם הפסיקו לגדל את הצמח.


"גידלנו את הסטיביה במשך כארבע שנים והפסקנו, כי התעשייה בארץ לא רצתה לרכוש מאיתנו את התוצרת" מספר נחשון דוד מקיבוץ גזית, "יכול להיות שהשוק עדיין לא מוכן לעיבוד מקומי של כמויות גדולות, או שמסיבה כזו או אחרת מעדיפים לקנות בסין. מדי פעם קנו ממני את העלים היבשים לייצור של תה מיוחד ועוד כל מיני מוצרים דומים."


מי שבכל זאת עדיין קונה עלי סטיביה מחקלאים ישראלים הם יצרני מוצרים המיועדים לחנויות טבע ובריאות.

חגי ברק שהקים את חברת אורגניטל בקיבוץ מירב שעל הגלבוע מגדל את הצמח בחלקה שלו כבר יותר מ-15 שנים. "הזן שאני מגדל הוא מיוחד, אמנם אם תטעמי העלה מתוק, אבל אני לא מייעד אותו לתעשיית ההמתקה.



חגי ברק: מחפש סגולות רפואיות


ניסינו את הכיוון הזה כמה שנים אבל, אני מחפש משהו אחר - את הסגולות הרפואיות של הסטיביה. בהסתמך על מחקרים אקדמאיים בחו"ל אנחנו מייצרים כמוסות שמסייעות לחולי סכרת סוג 2, וגם לסובלים מדיכאון ומחוסר חיוניות.


אני מחפש חומרים פעילים אחרים בהרכב, לכן גם פרוטוקול הגידול שלי מאוד שונה מגידול לצורך ממתיק. החומר הפעיל משפר את רגישות הקולטנים בתאים לאינסולין. אני עובד עם רופא מירושלים ועם נטורופתים שהביעו עניין גדול במוצר."


גם ישראל סולודוך, מנכ"ל חברת נופר המשווקת חליטות תה ממותקות, קונה עלים יבשים של סטיביה דווקא מחקלאי ישראלי, והוא טוען ש"לעלים עצמם אין טעם לוואי, רק לאבקות". במפעל שלהם בעין השופט הם מפיקים תיונים של סטיביה שניתן להמתיק עמם תה ולימונדה, ולשיטתו גם להכין עוגות עם התמצית, מכיוון שהחומר עמיד בחום עד 400 מעלות.



ישראל סולודוך, משווק חליטות סטיביה כממתיק


 


לפתח בארץ, לגדל בחו"ל

"לכאורה יש פוטנציאל, אבל אין מספיק הוכחות בשטח להצלחת הגידול" טוען ניר גרני, יועץ עסקי בתחומי החקלאות ותעשיה. "שיקול חשוב הוא יכולת ההפקה של התוצרים מתוך העלים. היכולת קיימת בארץ, למשל על ידי חברות כמו גלעם. לצמח יש יתרון יחסי בישראל מבחינת האקלים, ויתרון נוסף הוא שזה צמח רב שנתי ואפשר לקצור אותו כמה פעמים בשנה למשך חמש שנים לפחות.


עם זאת, השוק שלה עדיין צעיר, וכדי להגיע לכמות תעשייתית צריך שטחים גדולים. הייתי מייעץ למי שחושב להתחיל לגדל אותה לעשות סימולציה של השקעה מול רווח אפשרי בתנאי גידול שונים, כולל בחינת אפשרות יציאה לחו"ל וגידול בשלט רחוק."


"צריכת הסוכר של תושבי ישראל היא עצומה - 1,000 טון ביום, כך שלכאורה יש פוטנציאל" אמר לנו דוד מגל, שאחראי על פיתוח הצמח בחברת חישתיל. "ברור לכולם שיש היום יותר מוצרי המתקה של סטיביה, אבל את החומר מייבאים מדרום אמריקה וסין. צריך לעבד את טעם הלוואי שלה, כדי שזה יצליח באמת."


בחישתיל וגם בחברות זרעים כמו ג´נסיס מנסים לפתח זנים טובים יותר של הצמח, מהם ניתן יהיה לזקק גליקוזידים (תרכובת כימית של סוכר וחומר לא סוכרי) שמותאמים לצרכי השוק.


"אנחנו עובדים על פיתוחים כדי למצוא זן חדש שמפיק תרכובות מתוקות עם פחות מרירות ופחות טעם לוואי", אומר מגל. המטרה המוצהרת היא סוג של הודאה במגבלות הצמח: עדיין הממתיקים מסטיביה אינם קולעים לטעמו של הקהל הרחב הרגיל לסוכר לבן.

"כנראה שלנו הישראלים יש יותר יכולת בפיתוח טכנולוגי של זנים ושל שיטות גידול של הצמח הזה ופחות בגידולו" מסכם דוד נחשון מגזית.


 

מתוק וללא קלוריות-מה סוד הקסם?

בניגוד לסוכר, הסטיביה מכילה אפס קלוריות היות והמולקולות הממתיקות אינן נספגות בגוף.


בישראל רק מעטים עושים בה שימוש בינתיים, למרות שכבר ניתן לרכוש שקיקים של תחליף הסוכר הזה, מאז אישור משרד הבריאות ב-2012.


סטיביה הוא צמח עלים ירוק רב שנתי שנראה כמו שיח קטן. הוא לגובה של כ-65 ס"מ, ויש לה עלווה ירוקה מרובת עלים ובקיץ פרחים לבנים. היא זקוקה לשמש ישירה או חצי צל, ולהשקיה בינונית, רצוי באדמה חולית מנוקזת היטב. לרוב לא מרססים אותה בחומרי הדברה, משום שהיא דוחה חרקים באופן טבעי.


העלים נקטפים ומופרדים מהגזע בעיקר ביד ומעובדים במפעלים מיוחדים כדי לחלץ ממנה את החומר. מן הצמח מפיקים ארבעה תוצרים: עלים טריים, מיובשים, אבקה, ותמצית נוזלית. מיצוי נוזלי מרוכז שלו מתוק פי 300 יותר מסוכר לבן.


 
קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט