איכות הסביבה >

האם זבובים ייעלמו ממגידו?

האם במתקן חדיש במועצה האזורית מגידו, ההופך בוצת ביוב לדשן ביולוגי, גלום פתרון לבעיית הזבובים בישובים כפריים? יואב עציון בדק

כולנו מכירים את בעיית הזבובים החמורה הקיימת ביישובים חקלאיים, ונובעת בחלקה ממכונים לטיהור שפכים (מט"שים) המהווים מוקד משיכה לחרקים המעופפים. כמובן שהצרה מחמירה בעונת הקיץ עד כדי כך שהתושבים אינם יכולים לצאת החוצה מבלי שנחיל זבובים ירדוף אחריהם ויציק להם ללא רחם. במועצה האזורית מגידו אימצו פתרון לבעיה בדמות הליך מתקדם ההופך בוצת ביוב לדשן.


הבוצה היא למעשה המוצקים שהופרדו מהשפכים בתהליך המרתם למי קולחין. קומפוסטים שיוצרים ממנה דשן פועלים כבר כמה שנים. בתהליך הישן הבוצה מועברת לאתרים פתוחים שם הופכים אותה בעזרת טרקטורים על מנת לאפשר לחמצן להיכנס פנימה ולהזין את החיידקים המבצעים את התהליך.


בשיטה זו חסרונות רבים ועיקרם: מטרדי ריח וזבובים, עלויות שינוע גבוהות מהמט"ש (מכון ניקוי שפכים) אל אתרי הקומפוסט הפתוחים, מי נגר מזוהמים ותהליך ממושך האורך שבועות עד חודשים. מטבע הדברים, הבעייתיות גדולה במיוחד במקומות בהם יש אתרים פתוחים בקרבת ריכוזי אוכלוסייה.


בשיטה החדשה שפיתחה חברת "רמים משאבי סביבה", מוכנסת הבוצה אל תוף ענק המסתובב על פי פקודות המגיעות ממחשב. בזכות טכנולוגיה המכונה "התוף המסתובב (Rotating Drum)" נוצרים תנאים ייחודיים אשר מאיצים את תהליך הקומפוסטציה.


התוצר המתקבל לאחר 5-3 ימים בלבד הינו בוצה סוג א´, נקייה מפתוגנים, המתאימה לשימוש כדשן חקלאי. התהליך והמוצר מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה אשר תומך ומעודד כיום טכנולוגיות מסוג זה.



תוף ענק, במתקן סגור וידידותי לסביבה

 


אב טיפוס ראשון בצומת מגידו

איריס ביגלר מחברת "רמים משאבי סביבה": "אנחנו לוקחים בוצה מלאה בפתוגנים (מחוללי מחלה), והופכים אותה לדשן. החידוש בתהליך הוא שאנחנו עושים אותו בשטח המט"ש בצורה סגורה וידידותית לסביבה. לדעתנו שיטת הטיפול הזו תהפוך ליותר ויותר נפוצה".


המתקן מייצר מבוצה וגזם דשן ביולוגי לחקלאי המועצה, ומונע שינוע מיותר של החומרים למרחקים ארוכים ברחבי הארץ. כך, נסגר מעגל: שפכים המגיעים מיישובי המועצה, מטוהרים לקולחים המשמשים להשקיה חקלאית בשדות האזור, והבוצה המופקת בתהליך הטיהור מעורבבת עם גזם מהיישובים, והופכת לדשן, אשר ישמש גם הוא את חקלאי האזור.


על מנת לקדם את פיתוח המערכת, וכדי להוציא מהכוח אל הפועל את הרעיון, היה צורך בהקמת מתקן חלוץ תעשייתי. המועצה האזורית מגידו, בשיתוף חברת התפעול "פלגי-מים", ניאותו לאפשר הקמת אב טיפוס, במט"ש הקיני בסמוך לצומת מגידו, בעל יכולת טיפול של 4-2 מטר מעוקב בוצה ליום. כך חקלאי המועצה האזורית מגידו הם הראשונים בארץ ששדותיהם נהנים מדשן שנוצר בהליך החדש מבוצת ביוב.


 חברת "רמים-משאבי סביבה" נמצאת במגעים עם רשויות נוספות להקמת מתקנים זהים בתחומן. החברה נמצאת גם בהליך של רישום פטנט על המערכת שפותחה על ידה.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט