מגזין >

האם פוטין הציל את תפוחי האדמה והגזר הישראלים?

חורף חם באירופה הקטין את הביקוש לתפוח האדמה הישראלי, אבל משבר רוסיה-אוקראינה סייע לשיווקם של העודפים. בסופו של דבר החקלאי הישראלי הפסיד, אבל לא את כל הקופה. תחקיר מיוחד

כל מי שעושה עסקים יודע שתמיד כדאי להיות מוכנים לשינויים בלתי צפויים. כשהעסק שלך הוא חקלאות, הסיכויים לתנודות רבים יותר – להשפעות גיאו-פוליטיות וכלכליות מצטרף גם גורם האקלים.


עבור יצואנים, מעבר לכמויות משקעים ושינויי טמפרטורה מקומיים, המשפיעים על הגידולים המיועדים לשווקים בחו"ל, יש משמעות רבה גם לשינויי מזג האוויר בארצות היעד. משבר רוסיה-אוקראינה ותעתועי האקלים במערב אירופה שינו את כללי המשחק עבור חקלאים ישראלים שמגדלים ירקות לשווקים במדינות היורו.


הסיפור מתחיל בפברואר השנה, כאשר הפרלמנט המקומי של האי קרים, שרוב תושביו רוסים, דרש להתנתק מאוקראינה בעקבות שינויים פוליטיים במדינה. בתחילת מרץ רוסיה החלה להזרים כוחות צבא אל האי קרים ולמעשה לכבוש אותו. הפלישה גרמה לסערה פוליטית בינלאומית, שכחלק ממנה הודחה רוסיה מה-G8.


בתוך כך הוחרפו יחסיה של רוסיה עם האיחוד האירופי. ישראל, שאינה צד בסכסוך הזה, משווקת ירקות שורש הן לרוסיה והן למדינות מערב אירופה ובאופן לא מפתיע מושפעת מהבלגן שמצפון. למרבה האירוניה אלה שמושפעים במיוחד מהתהפוכות הם החקלאים הישראלים שסובלים גם מהבלגן בדרום, אצלנו.


בזכות המשבר עם אוקראינה גדל היצוא לרוסיה ב-100%

איך כל זה משפיע על ייצוא ירקות השורש לאירופה? נוקי נויפלד, מנהל השיווק של ישובי חבל מעון, מסביר: "ישראל אינה היצואנית הגדולה ביותר של תפוחי אדמה לרוסיה בין פברואר לסוף יוני. בשנה רגילה הייצוא לרוסיה עומד על כ-30 אלף טון. שאר תפוחי האדמה מגיעים לרוסיה ממערב אירופה – הצרפתים, הבלגים, הגרמנים וההולנדים שולחים לרוסיה תפוחי אדמה מחורף קודם שעמדו במחסנים ומהם הם שואפים להיפטר.


בגלל המשבר בקרים, פוטין סגר את המעבר לתפוחי האדמה הללו. כך נפתח חלון הזדמנויות גדול למדינות מחוץ למעגל הקרוב הזה, כמו ישראל מצריים ומרוקו, לשלוח את תפוחי האדמה שלהן לרוסים. נוצר מצב שבו מצד אחד יש לישראל הזדמנות לייצא יותר תפוחי אדמה לרוסיה, אך בשל סגירת המעברים בין רוסיה למערב אירופה, האירופאים נשארו עם תפוחי אדמה ישנים וטריים ואין להם צורך בתוצרת שהגיעה בדרך-כלל מישראל."



נוקי נויפלד: "המשבר בקרים פתח חלון הזדמנויות". צילום: יח"צ


"230 אלף טון של תוצרת ישראלית נשארו בלי שוק," ציין נויפלד, "מצד שני נפתח הגבול לרוסיה ל-70-60 אלף טון של תפוחי אדמה. בשורה התחתונה הישראלים יצאו נפסדים כי מירב תשומת הלב של הישראלים מופנית למערב אירופה. הייתה שנה קשה מבחינת ייצוא."


2014 הכי גרועה ב-50 השנים האחרונות

מעבר לשינויים ביעד ובכמויות, הייצוא המוגבר לרוסיה מחייב את החקלאים לטפל בירקות באופן שונה. נויפלד הסביר שלאירופאים מוכרים שקי תפוחי אדמה במשקל 1,350 קילו. הם מגיעים לבתי אריזה במערב אירופה, שם ממיינים, שוטפים ואורזים אותם לפי הצרכים של השוק המקומי.


ברוסיה המצב שונה: להם שולחים תוצרת מוכנה למכירה בחנות עצמה. לכן צריך לספק אריזות סופיות של 3 או 5 או 18 קילו עם כיתוב ברוסית. האריזות הרבה יותר ספציפיות לגודל ולהצגת המוצר בסופרמרקט. "בסוף היום, למרות שרוסיה הייתה שוק טוב מאוד לישראלים, היא לא יכולה לכסות את ההפסד שנותר מהשוק המערב אירופי. היא הקטינה אך לא סגרה את הפער," אמר נויפלד.


יש לרוסים העדפות מיוחדות? יש היערכות להמשך המצב?

"בסה"כ הכול הזנים מאוד סטנדרטיים. אין מה להיערך כי גידול תפוחי אדמה מזמינים שנה וחצי מראש. מי שרוצה שינויים, זה ל-2016. לשנה הבאה הזרעים מוכנים לזריעה בעוד חודשיים שלושה."


אז הייצוא מושפע בעיקר מהפוליטיקה?

"לא רק פוליטיקה, גם מזג אוויר. באירופה לא היה כמעט חורף ולא אכלו כמעט תפוחי אדמה. אנשים שינו את טעמם, עברו למאכלים יותר קלים וצרכו פחות תפוחי אדמה. בגדול הייצוא הישראלי אינו גורם שמושפע בצורה קיצונית על השווקים במערב אירופה וברוסיה.


השנה שעברה הייתה מדהימה - הכי טובה בתולדות הייצוא של ירקות שורש למערב אירופה. היו חסרים גדולים בשל סופות גשמים, שיטפונות ונזקי טבע באירופה. את החלל הזה מילא תפוח האדמה הישראלי.


השנה הזאת הייתה הכי גרועה ב-50 השנים האחרונות. אי אפשר להתכונן, אתה תלוי לגמרי במצב האחסון שלהם ובתהליכים גיאו-פוליטיים כאלה ואחרים ובשינויים האקלימיים."


גם ברוסיה הרשתות שולטות

השוק הרוסי דינאמי אף הוא. "רמת הדרישות האגרו-טכניות של הרוסים מאוד עלו בשנים האחרונות", אמר נויפלד." הבדיקות חמורות, התקנים קשים. הרשתות שולטות ביד רמה בכל המסחר. השוק הסיטונאי שנסגר שם נתן תנופה חזקה מאוד לרשתות שמתנהגות מאוד דומה לרשתות בישראל.


אם פעם סף הכניסה לייצוא לרוסיה היה מאוד נמוך, היום הוא מאוד גבוה וצריך לשלוח סחורה ברמה הגבוהה ביותר ובמחירים טובים. כבר לא מעמיסים ושולחים כמו לפני עשר שנים."


יש כוונה למתג את הירקות הישראלים?

"אין כוונות למתג. מוצרי קומודיטי (מוצר ראשוני הנסחר בכמויות גדולות) קשה מאוד למתג. זה לא מוצר מיוחד במינו. מה שמשפיע זה המחיר. בסופו של דבר נשארו עודפים בישראל."



התפוד הישראלי: עומד ברף כניסה גבוה


מחיר תפוחי האדמה ירד בכ-40%

בין הדי הטילים הצלחנו לשוחח גם עם האנשים בשטח, אנשי ענף גידולי השדה בקיבוץ אור הנר. "אנחנו מרגישים שהמחיר ירד המון, אבל לא יודעים אם זה קשור למשבר באוקראינה. השנה הייצוא למערב אירופה ירד מאוד כי היה להם מזג אוויר טוב וכולם התחרו על השוק הרוסי.


ייצאנו 8,000 טון עד עכשיו, שזאת הכמות הרגילה, אבל המחיר ירד ב-40-30 אחוז." החקלאים שהיו רגילים למחיר של 400-300 דולר לטון תפוחי אדמה, נאלצים כעת להסתפק ב-190-180 דולר ומקבלים סיוע מהמדינה.


את תפוחי האדמה של אור הנר הקיבוץ מייצא בעצמו, ואת הגזר הממותג כ"גזר ישראלי" הוא משווק לשוק המקומי יחד עם הקיבוצים השכנים סעד, עלומים ודורות. הגזר המיועד לרוסיה שונה – הוא גדול יותר מזה המשווק בארץ.


"התיאוריה אצלם היא שפרי גדול הוא טוב," הסבירו הקיבוצניקים מהדרום. "בארץ גזר כזה בקושי הולך, אולי רק למפעלים או למוסדות. מי שמגדל שטחי גזר של 180–200 ימי גידול (שמניבים גזרים גדולים בהתאם לדרישות השור הרוסי, ש.ש) לא מתאים לשוק פה ולא למערב אירופה."


גזר שמן שיועד לשוק הרוסי. צילום: אמיתי גזית


בסופו של דבר אנשי אור הנר לא נשארו עם עודפי גזר – "נמכר הכול בזול יותר", הם מסכמים. בזמן קיום השיחה הם נותרו עם חלקת גזר שטרם הוחלט לאיזה שוק לייעד אותה ועם תקווה להזמנות מחו"ל.


מכון היצוא: "מגמת ירידה בהזמנות, בעקבות המשבר באוקראינה"

כדי לנסות לראות את התמונה הגדולה פנינו למכון הישראלי לייצוא, וזו תגובתם: יערה שמעוני, מנהלת תחום תוצרת טרייה ויין בענף המזון, מכון היצוא: "קשה לבחון את ההשפעה של המשבר בין רוסיה לאוקראינה בנקודת זמן זו.


הניסיון מלמד שיש להסתכל בפרספקטיבה של שנה, כדי ללמוד על ההשפעות והשינויים. לפי שיחות שערכנו עם יצואנים, אכן יש ירידה בהזמנות, אבל לא ניתן כרגע ליחסה בצורה חד משמעית לאירוע כלשהו, מה גם שעוד אין לנו נתונים מספריים על כך.


אנו עדים לכך ששער הרובל, אשר צנח מתחילת השנה בשיעור ממוצע של 13% מול הדולר, בעיקר בגלל המשבר עם אוקראינה והחששות מפני סנקציות כלכליות, מהווה חסם משמעותי בייצוא, והוא ללא ספק ישפיע על התוצאות העסקיות בטווח הנראה לעין."


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט