פיננסי >

"מגדלים שאין להם מחזור בעונה הזו לא יקבלו כלום"

תוכנית הפיצויים בעקבות "צוק איתן" שיצאה השבוע (3/8/2014) לדרך, מעוררת תרעומת בקרב חקלאים. לטענתם, שיטת החישוב לא לוקחת בחשבון נזקים עתידיים כגון ירידה ביבול כתוצאה מחוסר טיפול בשדות

עם שוך קולות הנפץ של "צוק איתן", יגיע קולם של חקלאים המבקשים פיצויים מהמדינה. אלא שלא קל להוכיח נזק עקיף שנגרם למשק, בטח אם לא עמד לפני קטיף, שהרי קשה לאמוד את הנזק המצטבר לחלקת אדמה שהדק אותה גדוד טנקים.


ב-3 באוגוסט אישרה וועדת הכספים את מתווה הפיצויים לעסקים ובו מסלול ייחודי לחקלאים:

"על בסיס נוסחה המשלבת את מחזורי העסקים יחד עם מקדמי פיצויים המאפיינים את הנזק שנגרם" כך נמסר בהודעה.


בהסכמה עם החקלאים, אותם ייצג ח"כ זבולון כלפה יו"ר הלובי החקלאי, חולקו אזורי הפיצוי ל-3: ברדיוס 7 ק"מ מעזה שיעור הפיצוי הוא 80% מהמחזור ביולי אוגוסט, בניכוי הוצאות שנחסכו עקב המצב; מי שחלקתו שוכנת בטווח 20-7 ק"מ מעזה יסתפק ב-50%; ובמעגל המרוחק שעד 40 ק"מ מעזה יצטרכו להסתדר עם פיצוי בשיעור 20% מהמחזור.


למעשה, הפיצוי הכספי המרבי יוצע למי שגר במרחק של עד 7 קילומטרים מעזה, ובחודש יולי נוסק המחזור החודשי שלו בעקבות קטיף ומכירת יבול. חקלאים כאלו יזכו לפיצוי גבוה, לעומת עמיתם ממושב שכן, שזכאי גם הוא ל-80 אחוזי פיצוי, אך לא הגיע זמן קטיף אצלו, וממילא לא הייתה לו סחורה למכור בחודש שחלף, והמחזור נמוך.



שדות עין השלושה ביולי אחרי שעברה עליהם מחלקת טנקים. צילום: יוחאי קופלר


"הברוך הכלכלי גדול ממה שחוזים"

רחל בורשוק, כלכלנית "התאחדות חקלאי ישראל", סבורה שהנזק העקיף בעקבות המבצע יבוא לידי ביטוי בעוד שנתיים שלוש, כשהפדיון שיניב משק יפחת. "הפיצוי די הוגן, אבל לדעתי ככל שינקפו הימים יראו שהברוך הכלכלי יותר גדול ממה שחוזים, משום שברגע שמשבשים את המהלך הרגיל של העבודה לוקח זמן להתאושש".


על עבודות תחזוקה שלא נעשו במהלך המלחמה, אין פיצוי. "הממשלה מפצה על מה שלא מכרת ולא קטפת, אבל יש השפעות מצטברות שלא נלקחות בחשבון: זה שלא טיפלת בצמחים, תהיה ירידה ביבולים, למשל בפרדסים שלא נכנסו אליהם יהיו מחלות, ופרי באיכות לא טובה". הוסיפה בורשוק.


בהתייחסה לנזקים שגרמו חטיבות הצבא שרמסו שטחים חקלאיים בדרכם לעזה, אמרה "בישובי הגדר שממש קרובים לנקודות כינוס של הצבא, יש נזקים אדירים לשדות עצמם. בהקשר זה מס רכוש מפצה כמו כשבית ניזוק, אבל זה כמו פיצוי בעקבות גניבת אוטו אף פעם לא מקבלים את הערך האמיתי. מה גם שזה ייקח זמן וחקלאים יפסידו מחזורים של גידול".


חקלאים יתקשו להתמודד עם הנזקים

חגי שקד, ממושב נתיב העשרה, כמעט מתפוצץ כשהוא שומע שיתכן ולא יקבל פיצוי עבור זרעי הירקות שלא שתל החודש בחלקתו. "החישוב הזה של מחזור הכנסות הוא שטויות במיץ עגבניות; אם בחודש יולי המחזור שלי הוא אפס, אז אני אקבל אפס פיצויים? חודש שלם לא יכולתי לעשות כלום במשק. אז איך מכמתים את הנזק הזה?". 


הוא וחברו להפסקת הצהריים זורקים לאוויר בדיחות על חשבונם של פקידי האוצר. "נראה אותם באים לפה ליום אחד ולא בורחים מכאן, אחרי שפצמ"ר יפול מטר מהבית שלהם", פלט החבר. שקד המשיך: "קטפתי באיחור, ולא שתלתי עדיין את הזריעה של חודש אוגוסט בגלל שהפועלים לא עבדו".


את חלק מהגידולים קטף למרות האיסור להכנס לשטחים חקלאיים. "לקחתי סיכון, זה היה משחק של חתול ועכבר עם החיילים", סיפר. בכל הנוגע לשאלת הפיצויים, הוא נשמע תקיף. "אנשים פה לא הספיקו להכין את השטחים לעונת הסתיו, וזה הכי גרוע. כדי לחשב את הנזקים אני צריך לשבת עם רואה החשבון שלי. לקחנו שמאי ועו"ד. יש פה אנשים שלא קטפו עגבניות מאכל בשטח של 10 דונם. איך בדיוק יכמתו את הנזק שלי? יתנו לי 80 אחוזים ממה? אין שנה שדומה לרעותה. זה לא רק מה שהייתי אמור להרוויח, יש פה גם נזק עקיף. דבר שני, הפעילות הצבאית פה עדיין לא נגמרה. ואיך יחשיבו את החודש הזה, כמלחמה או כמבצע?".


קוכמן (האיחוד החקלאי): "נזקים מוערכים במיליוני שקלים"


"יש לפשט את הליכי הפיצוי לחקלאים, להפחית את הבירוקרטיה.", אמר דוד קוכמן מהאיחוד החקלאי. "ישנם חקלאים שעד היום טרם קיבלו פיצויים בגין עמוד ענן וכתוצאה מהמבצע הקודם חלקם נקלע לקשיים ואף לסגירת המשק החקלאי. במהלך צוק איתן נגרם לחקלאים בישובים הנמנים על כפרי התנועה, נזקים המוערכים במיליוני שקלים, אשר חלקם יתקשה להתמודד עימם אם הם לא יפוצו לאלתר וללא בירוקטיה".


מאיר יפרח: "הייתי מצפה שהמדינה תגלה יותר נדיבות"

550 חקלאים מעבדים באזור עוטף עזה קרוב ל-150 אלף דונמים של גידולי ירקות. עיקר התוצרת של הירקות בארץ מגיעה מהדרום. מאיר יפרח, יו"ר ארגון מגדלי הירקות מתאמץ תחילה לנצור את לשונו מלהביע ביקורת כנגד מתווה הפיצויים, אך הטון הרוטן שבדבריו מסגיר את דעתו. "אם היו נותנים לנו את מה שהמדינה נתנה לחקלאים בצפון אחרי מלחמת לבנון השנייה, מצבנו היה טוב. ב-2006 חילקו כסף לא רק למי שהיה לו נזק לגידולים. כאן אנחנו חוטפים 13 שנה רקטות ופצצות, ועכשיו יש גם מנהרות ביישובי הגדר, והייתי מצפה שהמדינה תגלה יותר נדיבות", אמר יפרח, שהוא גם סגן ראש מועצה אזורית אשכול.


הוא מדגיש שהפיצוי המוצע הוא נמוך ב-20 אחוז מהסכום שננקב. "מעניין את הסבתא שלי שהבטיחו לנו 80 אחוז. אנחנו מקבלים 80 אחוז? לא, מורידים מזה 22 אחוז בגין הוצאות נחסכות (הוצאות שנחסכו מהחקלאי בתקופת המלחמה, כמו אריזה, למשל, שינוע וקירור. מ"ב). בסוף נשאר לנו מזה 60 אחוזי פיצויי, זה מה שהצלחנו להשיג מרשות המיסים. ברור לי שמגדלים שאין להם מחזור בעונה הזו (כלומר, קטיף), לא יקבלו כלום".



מאיר יפרח (ארגון מגדלי הירקות), מצפה שהמדינה תגלה יותר נדיבות


זה יותר טוב מכלום

כבר חודש ימים שלא ביקר שמעון חורב ממושב שרשרת את הכוורות שלו, המוצבות 700 מטרים מגבול עזה. אין לו מושג אם פצצה או טיל לא נפלו בקרבתה וריסקו אותן. "שבוע לפני המלחמה כבר הזהירו אותי שלא להתקרב לשם", סיפר חורב. הדבורים שלו מצאו את עצמן בלב שטח צבאי סגור. "יכול להיות שכל הכוורות נשברו ונשרפו מהפגזים, אולי הכל הלך", תאר תרחיש הנוגע לפיצוי נזק ישיר. ממקום המכוורת שלו הוא רואה את בתי עזה.


"אם הדבורים שם, אז הנזק הוא עקיף, לא הפקתי מהן שום דבר בתקופה הזו, אין דבש. אני מחכה לשעת כושר לנסוע לשם ולראות מה קורה", הוסיף. "יש לי שם 80 כוורות, אפשר להוציא מכמות כזו בערך שני טון דבש. וגם את השדות לא משקים, לא מעבדים, אז יכול להיות שהכוורות נמצאות בסביבה יבשה ואין להן מה לאגור".


חורב (67) אומר שדברואי שלא בנה קומה נוספת בכל כוורת במכוורת שלו, איבד קרוב ל-20 קילו דבש בכוורת. כששמע את אחוזי הפיצויים המוסכמים, לא קפץ לשמיים משמחה. "80 אחוז? נו, זה גם יפה. היו פעמים שלא קיבלנו כלום, זה יותר טוב מכלום, אני יחסית מרוצה".


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט