איכות הסביבה >

מתברר שהאורגני באמת אורגני

דוח של משרד החקלאות מצביע על שיפור בניקיון התוצרת האורגנית, שהוא חלק ממגמה מתמשכת. במשרד מציינים לשבח את החוק הישראלי שקובע שהתוצרת האורגנית נמצאת תחת פיקוח כפול: של משרד החקלאות ושל גופי הבקרה

בשבוע הראשון של אוגוסט פרסם משרד החקלאות את נתוני הסקר השנתי 2013 ל-"כשרות" התוצרת האורגנית. הנתונים מראים ירידה כמעט עקבית באחוזי החריגה של שאריות חומרי ההדברה. הסקר כלל לא רק פירות וירקות, אלא גם מוצרים אורגניים מעובדים כמו לחמים ופריכיות אורז.


התוצרת החקלאית האורגנית מהווה רק 1.5% מהתוצרת החקלאית בישראל ו-13% מסך הייצוא החקלאי, אבל שר החקלאות יאיר שמיר, המצוטט בפרסומי המשרד, טוען שמדובר ב"סקטור צומח".


כדי להבין את מידת השיפור ניתן לסקור את תוצאות הסקרים מהשנים הקודמות. המספרים מבטאים את שיעור שאריות חומרי ההדברה בתוצרת שנדגמה:

2009 – 24%

2010 – 8.6%

2011 – 3.6%

2012 – 6.8%

2013 – 3.8%



חוק הפיקוח על התוצרת האורגנית התקבל ב-2008, והתקנות אושרו לפני כחמש שנים. זהו בדיוק השלב שבו ניתן לראות את הירידה הגדולה והחיובית באחוזי שאריות חומרי ההדברה.


ישראל מובילה עולמית בשיעור החקלאים האורגניים שנבדקים

ממשרד החקלאות נמסר לאופק-ישראל, בלא מעט גאווה, שמדינת ישראל היא הראשונה בעולם שבה נדגמים 100% מהחקלאים. במדינות אחרות במערב אין פיקוח-על וגופי הפיקוח המוסמכים דוגמים רק 10% בשנה. "החוק הישראלי לפיקוח על התוצרת האורגנית בחיתוליו, אך הוא בכל-זאת מאוד מתקדם" הוסיפו.


לצורך כך פועלים שלושה גופי פיקוח שדוגמים את כל המגדלים: סקאל ישראל, אגריאור ואיי קיו סי - המכון לבקרה ואיכות. בנוסף משרד החקלאות בודק 2% מהתוצרת במדגם שנבנה בהתאם לסל צריכה. במילים אחרות: יידגמו יותר עגבניות ותפוחי אדמה מאשר כוסברה וליצ´י. הרכב סל הדגימה נקבע בשיטה דומה לזו שבה נקבע סל בקרת התוצרת הקונבנציונלית, אך ההרכב שלו מעט שונה ממנו.


חדי העין יכולים לראות כי ב-2012 נרשמה תנודה מנוגדת למגמה. ביקשנו מאייל יוסף, מנהל התפעול באגריאור, להסביר: "הדו"ח מציין את כלל החריגות, גם חריגות בסימון ולא רק שאריות חומרי הדבר. מספיק שמוחלת מדיניות של בקרה יותר קפדנית יחסית לשנה קודמת, למשל בסימון תוצרת, כדי שתיראה עלייה ברמת החריגות. בדרך-כלל אחרי כשנה המגדלים משפרים את הנושא החדש ולכן צפויה חזרה לרמה הקבועה".


את השיפור בתוצאות מייחסים במשרד החקלאות לקנסות ואכיפה וכן לידע שלנו כמדינה במחקר ורפואה. חקלאי שהתגלתה בתוצרת שלו רמה אסורה של חומרי הדברה צפוי לקנס מנהלי בגובה של אלפי שקלים. במקרים של מעידה חוזרת הוא צפוי להעמדה לדין וכתבי אישום. אולם, אומרים במשרד החקלאות, ברוב המקרים מדובר במעידה חד-פעמית, דברים שנעשו בתום לב ומחוסר תשומת לב או הבנה. בסופו של דבר גם לחקלאי - וזה נכון גם למגזר הקונבנציונלי וגם למגזר האורגני – אין עניין לשפוך חומרי הדברה שעולים לו כסף ואולי גם עולים לו בבריאות ללא צורך.



יותר אורגני בזכות פיקוח הדוק ומחקר מתקדם


לשאלתנו האם לא קיים ניגוד עניינים בין תפקידם של גופי הבקרה להצביע על ליקויים בניקיון היבול האורגניים לבין הצורך שלהם לשמור על החקלאים כלקוחות משלמים, נאמר לנו במשרד החקלאות שכיוון שגופי הפיקוח מפוקחים בעצמם על-ידי משרד החקלאות שהסמיך אותם לעשות זאת, אין חשש לניגוד עניינים או לזיופים.


התשלום עבור הפיקוח הוא למעשה מעין תשלום עבור תווית איכות או מיתוג, בדומה לכך שמגדלים שמשווקים, למשל, ירקות מסדרת "דוד משה" או "בראשית" משלמים עבור המיתוג.


לשאלת אופן התמחור מצדם של גופי הפיקוח, השיב אייל יוסף: "אגריאור מתמחרת את עלות אישור השנתי לפי סוג הפעילות: מגדל, מפעל או עוסק (משווק, ספק תשומות, יבואן, בית אריזה, יצואן), כאשר לכל תחום יש תהליך פיקוח שונה הן מבחינת הנושאים שנבדקים וגם מורכבות הבדיקה. בנוסף אגריאור מתמחרת את הפיקוח לפי גודל השטח ולפי סוג הפעילות - חממות או שטח פתוח. קיימים גם תחומים נוספים למגדלים, לדוגמה בעלי-חיים שמתומחרים באופן שונה."


כך תהפכו לחקלאים אורגניים

חקלאי שמעוניין לעשות הסבה מחקלאות קונבנציונלית לאורגנית צריך לקחת בחשבון מעין תקופת ביניים בסדר גודל של שנתיים. בפרק הזמן הזה - שמשתנה בשל גורמים רבים כמו סוג הקרקע, גידולים קודמים, אקלים ועוד – החקלאי מגדל את התוצרת שלו על פי פרוטוקולים של חקלאות אורגנית, אך משווק אותה כקונבנציונלית.


הדבר נעשה בשל ההנחה שבקרקע ספוגים חומרים שצריכים להתנקות עד שניתן יהיה לתייג את התוצרת כאורגנית. לאחר תקופת ההסבה, החקלאי בוחר אחד משלושת גופי הפיקוח ומקבל הסמכה. כאמור, משרד החקלאות בודק גם הוא את התוצרת, אך אינו גובה תשלום עבור הבקרה.


BrandWiz - מיתוג | מיתוג באינטרנט