פיננסי >

כמה מרוויח שכיר בחקלאות?

הכלכלנית רחל בורשוק מהתאחדות חקלאי ישראל עונה, ומספקת עוד 5 תשובות לשאלות בענייני שכר ועבודה שכדאי לכם לקרוא

באוגוסט 2014 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסמך הממפה את מספר המועסקים ואת גובה השכר של שכירים בישראל. מה שמתרחש בענף החקלאות מבחינת תעסוקה, הוצאות ושכר אינו מתיישב בהכרח עם הממוצע הכללי, אבל זאת הייתה הזדמנות להבין טוב יותר את הקשרים שבין הוצאות, הכנסות, המרכיב האנושי, ואת השפעתם על הכלכלה החקלאית.


מה הסיבה לירידה בכמות המשרות בענף החקלאות?

בחודשים מארס עד מאי 2014 ענף החקלאות, הייעור והדיג הוא בין אלה שדווקא הייתה בהם ירידה במספר המשרות, ואפילו הירידה הגדולה ביותר: 2.4%. רחל בורושק, כלכלנית בהתאחדות חקלאי ישראל, עזרה לנו לא להתבלבל. "זוהי ירידה עונתית, לא משהו מהותי," מסבירה בורושק. "הלחץ הגדול של קליטת עובדים הוא בקטיף. רוב הפירות, כולל ההדרים, נקטפים בסוף שנה ובתחילת השנה שאחריה. ברבעון השני יש צניחה. גם ירקות כמו פלפל, שהחקלאים שמגדלים אותם הם צרכנים גדולים של עבודה, מסיימים את העונה באותו זמן."


האם העלייה שחלה בשכר הממוצע משמעותית?

הנתונים מראים עלייה קטנה של 0.5% בשכר בחקלאות. לדברי בורושק אין לעלייה הזאת קשר לירידה במספר המשרות. "לרוב השכר של העובדים הזמניים והזרים צמוד לממוצע במשק, שהשתנה לאחרונה ברבעון האחרון של 2013," אומרת בורושק. "לאחר מכן הוא יכול להשתנות רק מעליית שעות. אני לא חושבת שזה מהותי. זה לא עניין של ביקוש והיצע."


חשוב לזכור שנתוני השכר בחקלאות שהלמ"ס מפרסמת כוללים גם את ענף הגינון העירוני, שאינו מונה עובדים רבים ובכל זאת מעוות את הנתונים. נוסף על כך, הלמ"ס אינה מפרסמת נתונים שהמרכיב העונתי נוכה מהם סטטיסטית. בחודשים יולי ואוגוסט לדוגמה, יש מרכיבים זמניים כמו תוספות של נופש וביגוד שגורמים לקפיצת שכר למראית עין, ובחקלאות לעומת זאת העונתיות מאוד חזקה.



גרפיקה: סטודיו בהיר


האם התנודות בגובה השכר ובמספר המשרות של עובדים מתאילנד זהות לתנודות שרואים אצל הישראלים?

מאפיין מעניין של ענף החקלאות, שמבדל אותו מהענפים האחרים, הוא המרכיב הגדול של פועלים זרים, בעיקר אזרחים מתאילנד, שהפכו כבר מזמן לחלק - גם אם שקט ומצטנע - מהמרקם החברתי באזורים החקלאיים. זוהי אוכלוסייה שלא ראוי ולא כדאי להתעלם ממנה כמרכיב בפאזל הכלכלי וכמרכיב בפאזל האנושי.


בורושק מבהירה כי שיעור המשרות והשכר של התאילנדים לא משתנה: "העובד התאילנדי, אם יש קטיף או לא, אינו מגיע לכמה חודשים אלא לכמה שנים. מה שמשנה זה השעות. השכר של העובד התאילנדי בעיקרון אמור להיות יציב יחסית. יש כאלה שנכנסים ויוצאים, אז העליות והירידות קשורות לכניסות וליציאות שלהם."


כמה ישראלים עובדים בחקלאות?

לדברי בורושק בחקלאות בשנים האחרונות מועסקים בין 22 ל-23 אלף ישראלים בכל סוגי המשרות, החל בעבודות פיזיות וכלה בתפקידים מקצועיים. זה גם סדר הגודל של מספר העובדים התאילנדים. יש אישורים להעסקת 25 אלף אזרחים תאילנדים ועוד כ-6,000 פלסטינאים (כשאין לחימה), ומדובר במספר די יציב. כך שהמרכיב הישראלי בכוח העבודה גם אם אינו רוב, אינו זניח. הפער הגדול בין השכירים הישראלים לזרים אינו במספר האנשים אלא בסוגי המשרות בתוך תחום החקלאות.


האם השכירים הישראלים מרוויחים כמו התאילנדים?

"חקלאות במאסה שלה זה low-tech," אומרת בורושק. "צריך עובדים בלי כישורים מיוחדים. זאת לא תעשייה שמשלמת שכר גבוה." עם זאת היא מציינת שהישראלים מרוויחים בחקלאות שכר די דומה לממוצע במשק, שהוא פי שניים משכר המינימום.


"רוב הישראלים עובדים במשרות של מתמחים וניהול, לא באלה של הזרים." כדי לסבר את העין בנוגע למצבם הטוב יחסית של השכירים הישראלים בחקלאות, יצוין שהשכר החציוני בישראל הוא כ-6,600 והשכר הממוצע הוא 9,700 ש"ח. הזרים מקבלים שכר מינימום ושעות נוספות והברוטו שלהם עומד על 5,500 ש"ח.


איזה נתח יש לעלות העבודה מתוך סל ההוצאות של החקלאי?

"בענפים שהם עתירי עבודה, ההוצאה על העבודה השכירה יכולה להגיע ל-30% מההוצאות. מעבר לשכר שמשלמים לפועלים, החקלאי אחראי על מגורים ומחייה, הוצאה שיכולה להגיע בקלות ל-700-600 ש"ח. לזה מצטרפים עוד 10% מס מעסיקים שמשולם למדינה."


חישוב מהיר מראה שמדובר בהוצאה של כ-6,700 ש"ח לפועל, רובה על חשבון החקלאי. הגידולים שבהם עלות כוח העבודה היא מרכיב גדול בהוצאות הם ירקות חממה - עגבניות פלפלים מלפפונים ועוד. בורושק אומרת שבענף התבלינים שיעור ההוצאה על עובדים יכול להיות גבוה אף יותר. בעונת הקטיף במטעים עלות ההעסקה מגיעה ל-25%-20%. בענפים ממוכנים יותר, כמו גידולי שדה (תפוחי אדמה, גזר, חיטה, כותנה וכדומה) ההוצאה על כוח העבודה שולית יחסית.


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט