איכות הסביבה >

זהירות סכך!

מתכננים להשתמש בכפות תמרים כסכך? כדאי לחשוב פעמיים: חרק אֵימְתָנִי קוטל דקלים, עלול להתפשט באמצעות ענפים נגועים ולהדביק עצים בריאים בגנתכם, בעיקר דקל קנרי. אין היערכות ארצית מתאימה והשעון מתקתק 

תיירת אדמונית מדרום-מזרח אסיה הגיעה לחופי הים התיכון, ותודות לעזרתם הבלתי מודעת של בני האדם היא מתפשטת וזורעת הרס. יכול להיות שתפגשו אותה כשתכניסו לולב לסוכה.


חדקונית הדקל האדומה, חיפושית מזיקה שזוהתה בישראל לראשונה לפני כ-15 שנה, מועברת בין סוגים שונים של דקלים, מאיימת על מטעי התמרים ומייצרת סיכון לבני אדם בדמות גזעי דקלים הקורסים לקרקע.


בסוכות רבים נוהגים להשתמש בחלקי דקלים לבניית הסוכה ולקישוטה. העברת חלקי דקלים נגועים ממקום למקום תורמת להתפשטות חדקונית הדקל ועלולה להדביק עצים בריאים, בעיקר דקל קנרי.


אם עדיין לא נתקלתם בה, כדאי שתכירו: מדובר בחיפושית בגודל של כ-3.5 ס"מ, בדרך-כלל חומה-אדמדמה, אך יכולה להיות מנומרת בשחור או שחורה לגמרי. החדקונית מטילה את ביציה בגוף העץ, מהן יבקעו כ-500 דרנים (זחלי חיפושיות) שיכרסמו את הגזע מבפנים ויגזלו ממנו, תרתי משמע, את נוזלי החיים שלו.




על פי פרסומי שה"מ (שירותי הדרכה ומקצוע, משרד החקלאות), חדקונית הדקל התגלתה בפעם הראשונה בישראל ב-1999 במטעי תמרים בצפון ים המלח. המזיק טופל והתפשטותו רוסנה באמצעות מלכודות וחומרי הדברה כימיים.


ב-2009 פרסם שה"מ עלון מידע על המזיק, ועל פיו התגלתה באותה שנה פגיעה של החיפושית בדקל קנרי בנהריה. מאז המזיק הולך ומתפשט בארץ, בעיקר מצפון לדרום, תודות לכושר התעופה של החיפושיות הבוגרות ובאמצעות העברת חלקי צמח או עצים שלמים נגועים ממקום למקום. המומחים מסכימים ביניהם שעד כה הרשויות לא הצליחו לבלום את תפוצת החדקונית ואת היקף הנזק שהיא יוצרת.


שמעון ביטון, מנהל תחום הגנת הצומח בשה"מ, מסר שנפגעו בישראל 2,000 עד 3,000 דקלים קנריים. נוסף עליהם נפגעו כמה עשרות עצי תמר מצוי ופרטים בודדים של דקל הקוקוס. החיפושית הגיעה עד אזור תל-אביב, אך לא התבססה בגוש דן ואין שם עצים פגועים, אולם היא מצויה ברוב חלקי הארץ. בדרום היא תוקפת בישובי עוטף עזה ולכיוון ערד. בערבה ובערבה הדרומית אין נגיעות נכון להיום.


המזיק שרד אפילו כששרפו את הדקל הנגוע

משה קירט, מומחה לגידול תמרים, שבין השנים 2012-1994 שימש כמגדל הראשי במושב חצבה ונחשב מומחה לזני המג´הול והנור, מוטרד מאוד מהתקדמות חדקונית הדקל וסבור שללא פעולה משמעותית לא ניתן יהיה למנוע פגיעה חמורה מאוד במטעי דקלי המאכל בארץ, אפילו עד השמדתם.



משה קירט: חומרי ההדברה אינם יעילים


על פי פרסומי שה"מ, הטיפול בעצים הנגועים מורכב למדי וכולל – בהתאם למצב הנגיעות - שימוש במלכודות, הגמעה חוזרת של העץ בחומרי הדברה, גיזום, כיסוי העץ ביריעת פוליאתילן, תילול (יצירת תלולית חומר סביב גזע העץ) וניקוי העשבייה סביב העץ.


שאלנו את קירט האם מורכבות הטיפול בעצים הנגועים היא הגורם שמפריע לבלימת התפשטות החדקונית. "ברגע שהמזיק מגיע, יש בעיה להדביר אותו," אומר קירט. "החיפושית מטילה ביצים בגזע של התמר ומהן בוקעים דרנים שאוכלים את התמר מלמטה למעלה – הפוך מכיוון הפגיעה בדקל הקנרי. כשהדרנים נמצאים בתוך הגזע, קשה מאוד לטפל בהם."


קירט מסביר שבשל אופי הפעילות של הדרנים, חומרי הדברה מערכתיים (סיסטמיים) אינם יעילים לטיפול בדקלים, מפני שהדרנים מנתקים את כל צינורות ההובלה שבגזע והחומר המערכתי אינו מתפזר בצמח. 


לא בזה מסתכמת ההרסנות של היצורים הרעבים, שלא יהיה מוגזם לתאר אותם כסרט אימה אגרונומי.

"היו מקרים שלקחו את העצים הנגועים ופשוט שרפו אותם וגילו שרוב הדרנים עדיין חיים," קירט מספר. לדבריו הטיפול הנכון ביותר הוא באמצעות מלכודות המושכות אליהן את החיפושיות באמצעות פרומון – הורמון התקהלות. כך מטפלים בפרטים הבוגרים, בעוד עץ הנגוע בדרנים יש לבודד.


המלכודות, חשוב לציין, ידידותיות לאדם ולסביבה ואינן רעילות. ישנם חומרי הדברה שקוטלים את הדרנים, קירט מוסיף, אבל ברגע שהם על העץ, הוא פגוע. הסיבה לכך היא המבנה הייחודי של התמר, שבשונה מעצים אחרים, ברגע שנוצר חור בגזע שלו, הנזק הוא בלתי הפיך. לכן חשוב לבודד כל עץ שהתגלה בו המזיק, גם אם במחיר חיסולו.


שמעון ביטון אומר שפועלות בארץ כ-10 חברות פרטיות שמתמחות בהדברת החיפושית ומקבלות הזמנות מרשויות מקומיות ומתושבים המעוניינים בכך. לדבריו, שניים-שלושה טיפולים בשנה מביאים לתוצאות מצוינות. החומרים שבהם משתמשים הם קונפידור וסימבוש, שמיושמים בהגמעה בראש הדקל הקנרי. חומרים מסוג זה נמצאים גם בשימושים אחרים בגן הנוי.


בשונה מקירט, ביטון סבור שלמלכודות אין משמעות מניעתית וכי הן טובות לניטור בלבד. הוא מסכים עם קירט שיש קושי בבלימת התפשטות החיפושית כיוון שלא ניתן לכפות על בעלי גינות פרטיות לטפל בדקלים הקנריים שברשותם (טיפול בעץ עולה כ-80 ש"ח), וגם הוא סבור שיש חשיבות מרובה להסברה ולהגברת המודעות. ברשויות מקומיות כמו חיפה, נהרייה והקריות כן בוצעו פעולות הסברה, הוא אומר, אבל מוסיף שיש צורך ביותר.



אוכלים את הגזע. צילום: עמי הוברמן, השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות


למשרד החקלאות אין תוכנית עבודה מסודרת

נושא הבידוד הוא נקודת התורפה בסאגת ההתקדמות של חדקונית הדקל האדומה ברחבי המדינה. "אם רוצים לבודד את המזיק צריך שיתוף פעולה עם עיריות ועם קבלנים שמשנעים עצים. זה בעייתי כי אנשים מתעניינים רק במה שהם ירוויחו," אומר קירט. "לפני שנתיים ראיתי בחולתה כל כך הרבה חיפושיות חדקונית הדקל האדומה ולאף אחד לא היה אכפת. היו שם 80 עצי דקל קנרי, היום אין אפילו אחד. עצוב לראות את זה. החיפושית נמצאת במקום אחר – היא עפה שמונה קילומטרים ביום, מתפשטת מצפון לדרום. ברוב הערים בצפון יש כרגע הרבה פרטים."


כאמור, משרד החקלאות פרסם הנחיות לטיפול בעצים הנגועים, אך קירט מעיר, "ההמלצות של משרד החקלאות טובות למי שהולך לטפל בזה, אבל לא קבעו מי יטפל, אין תוכנית מסודרת." הוא מוסיף שיש מה לעשות ומציין שבקיבוצים קלי"ה ואלמוג שבאזור ים המלח הייתה נגיעות בכמה עצים לפני כ-15 שנים. "הם בודדו את העצים עם רשת חרקים וכולם למדו שם מה עושים ואיך עושים. פתרון אין, אבל אם יאחדו כוחות בעזרת מלכודות ופרומון, אז יהיה אפשר להתמודד עם זה יותר בקלות. אפשר בהחלט לבלום ולהחזיק את הבעיה על אש קטנה."

שאלנו את קירט מי לדעתו צריך לנהל את המאבק. "אני חושב שמשרד החקלאות, אבל הם טוענים שאין להם תקציב לזה."


הפנינו למשרד החקלאות את השאלות הבאות:

מהמידע שיש בידינו, משרד החקלאות מקיים מעקב אחרי המזיק, אבל אינו נוקט בצעדים משמעותיים לבלימתו בשל חוסר תקציב. האם זה נכון? אם לא, מה נעשה בעניין?

אם מטעים שלמים ייפגעו, יהיו החקלאים זכאים לפיצוי?

לשם ההשתלטות על חדקונית הדקל יש צורך בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, כל מי שמשנע דקלים, מגדלי תמרים וכו´. ייתכן שהבעיה נופלת בין הכיסאות?


תשובת המשרד: "ממש לא נכון. אין קשר לתקציב. [יש] חלוקת סמכויות כמו גם בתחומים אחרים. המשרד מטפל ברמה החקלאית (מטעים חקלאיים) והרשויות המקומיות ברמה העירונית והביתית, עם הדרכה וסיוע מאיתנו (כנסי הסברה למחלקות שפ"ע בעיריות וייעוץ)."


כאמור, משרד החקלאות אכן מנהל מעקב ומספק הדרכה, השאלה היא האם לנוכח ההתפשטות והעמידות של חדקונית הדקל האדומה, ואל מול האיום הפיזי והכלכלי על שלום הציבור ומטעי התמרים (בהתאמה), לא נדרשת היערכות מקיפה יותר הכוללת אכיפה, הגברת המודעות וטיפול מונע וגם ריאקטיבי הלכה למעשה. הטיפ שלנו לסוכות: אל תתעסקו עם כפות תמרים, ובטיולי החג, תשתדלו לא לשבת תחת דקלים, כי אין לדעת מתי אחד מהם יקרוס.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט