חברתי >

מחאת הפלפלים: מאות צרכנים קונים ישירות מהחקלאים

מחאת הפלפלים צוברת תאוצה: טונות פירות וירקות נקנו על ידי צרכנים ישירות מהחקלאים, באמצעות התארגנויות ספונטניות ברשת. מדובר ביוזמות  של החקלאים, אך גם של צרכנים, שחשים שיחד הם יכולים לחולל שינוי.

בחודש האחרון, בזכות מה שהחל כמחאתם של חקלאים בערבה, הולכת ונבנית מודעות בקרב הציבור הרחב לבעיית פערי התיווך בשיווק תוצרת חקלאית. החקלאים המוחים מנסים להעביר את המסר גם לממשלה אך גם לכל משק בית בישראל: קיים פער עצום בין המחיר אותו מקבל החקלאי עבור תוצרתו, לבין המחיר אותו משלם הצרכן בנקודת המכירה.


ההתעוררות התקשורתית סביב מחאת הפלפלים זכתה להדים בקרב החקלאים והצרכנים, שממהרים להגביר את קולם מאז מחאת הקוטג´ ב-2011. יותר ויותר צרכנים מגלים שהם משלמים ביוקר על מוצרי צריכה בסיסיים ובריאים, בעוד החקלאים סובלים מרווחיות אפסית ואף מכך שהמחירים גבוהים הביקושים יורדים ועליהם לספוג הפסדים נוספים.


אחד הקולות הראשונים שנשמעו ועוררו את המחאה היה של החקלאי ברק אומגה מפארן. ב-29 לאפריל הוא העלה לפייסבוק פוסט זועם כנגד רשתות השיווק. מאז הוא מנהל מאבק פומבי, ומקפיד לפרסם כל מידע ביחס למה שכבר מכנים "מחאת הפלפלים". לטענתו, יותר מאלף טון פלפל עמדו בפני השמדה מכיוון שרשתות השיווק לא הסכימו לקנות מהחקלאים במחיר מוזל ולהציע את "מחירי החיסול" לצרכנים.


בימים האחרונים מקדם אומגה יוזמה חדשה: בניית מאגר חשבוניות תשלום של חקלאים מול מחירי קנייה של הצרכן. את תוצאות הבדיקה הזו הוא מפרסם בדף פייסבוק חדש בשם ´מחיר חברתי´.


השוק החברתי

לצד פעילות תקשורתית ופרלמנטרית, החלו בשבועות האחרונים לצוץ יוזמות שמטרתן לעקוף את רשתות הסופרמרקטים ולמכור ישירות מהחקלאי לצרכן. באמצעות רשת האינטרנט חקלאים מציעים את מרכולתם במרוכז וללא פערי התיווך.



בלי פערי תיווך


בעמוד הפייסבוק שהקימו כרמית משיח ודפנה ברנע, מיוזמות ´חקלאות חברתית ישירה´ יש כבר למעלה מ-21,000 אוהדים, והוא פעיל קרוב לחודש. היוזמות, צעירות חקלאיות מהיישוב פארן שבדרום, חשו שפערי התיווך נמצאים בעליה תלולה ובלתי פוסקת, המונעת מהם את האפשרות להתפרנס בכבוד.


המטרה המוצהרת העומדת בראש דף הפייסבוק היא "להקים רשת חדשה שתעזור לנו לעקוף את מחירי התיווך שנכפים עלינו, חקלאים וצרכנים כאחד." בפועל, האתר מתווך בין צרכנים ולבין חקלאים כאשר, כל הפעילים בו עושים מלאכתם בהתנדבות. מדובר בהתארגנות מהבטן, שצמחה וגדלה להיקפים משמעותיים בזמן שיא. על אף ההיענות, מצד חקלאים ואזרחים כאחד, משיח לא מאמינה שזה הפתרון.


לדבריה, "חקלאים מעדיפים למכור סחורה עודפת כמעט בכל מחיר כדי לצמצם הפסדים. בין 2014-2011 עלו מחירי הפירות והירקות ביותר מ-200%. רשתות השיווק מוכרות במחירים מופקעים ומצמצמות את הביקוש. חקלאי מכין את הסחורה ומעביר אותה למשווק, אבל רק למחרת, אחרי שכל עבודתו בוצעה, ידע כמה קיבל עבורם".


משיח מבינה שמדובר יותר בשינוי תודעתי משינוי צרכני ולכן היא וחבריה פנו לאפיקים נוספים "אנחנו כקבוצה של חקלאים צעירים מרגישים שלא רואים ולא סופרים אותנו. חברנו לחבר הכנסת זבולון כלפה מהבית היהודי שהופתע לגלות אותנו – החקלאים הצעירים. בימים אלה אנו שוקדים על הקמת פאנל חקלאים צעירים שיעסוק ברעות החולות בתחום ובכלל זה פערי התיווך".


פוסט שפורסם בעמוד מסכם את הדברים כהווייתם: "יוזמת ´חקלאות חברתית ישירה´ נולדה בעקבות פוסט בפייסבוק שמחה על פערי התיווך ועל זריקת התוצרת הנכפית על החקלאי. מאז מגיעות אלפי פניות מצרכנים המעוניינים לרכוש ישירות מהחקלאי במחיר אמיתי וללא פערי תיווך."


 תוצרת ברכב הפרטי

תוצרת חקלאית מועברת ברכב פרטי


פירות וירקות נמכרו במחיר הזול ביותר ממחצית ממחירם ברשתות השיווק


הרעיון של אנשי "חקלאות חברתית ישירה" סחף אנשים ברחבי הארץ. התארגנויות מקומיות יצרו קשר עם כרמית משיח וחבריה, ויחד אתם ארגנו שוקי איכרים המקצרים את שרשת השיווק, ומאפשרים לקנות בזול ובלי פערי תיווך ותוך כך לתמוך בחקלאים.


כך הן אגודות הסטודנטים שמזדהות עם מצוקת החקלאים ומקשרות את מאבקם למחאה על יוקר המחיה. היחידה למעורבות חברתית באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב התגייסה ויזמה מכירה של ירקות ופירות בתוך הקמפוס. 


למעלה מעשרה מגדלים, מהערבה, מרמת הנגב, מכפר עציון ומהשפלה, הגיעו למכור את התוצרת ישירות לסטודנטים, ללא פערי תיווך. קרוב ל-10,000 קילו של ירקות ופירות נמכרו באוניברסיטת תל אביב ב-25 למאי, בהם פלפלים, עגבניות שרי, מלפפונים וקישואים, במחירים שנציגי האגודה הגדירו כ"שווים לכל כיס ולכל חקלאי".


למשל נמכר אפרסק ב-5 ₪ לקילו, בעוד שלפי נתוני משרד החקלאות באותו שבוע המחיר הממוצע של קילו אפרסק לצרכן היה 9.72 ₪. גם אגודות סטודנטים אחרות יזמו וקיימו מכירות נוספות כאלה לציבור הסטודנטים – כך, במכללת ספיר, באוניברסיטת באר שבע ועוד.


עמותת ´קיימות אילת´ שעוסקת בנושא סביבה וקהילה גם כן הרימה את כפפת המחאה והזמינה חקלאים מהערבה למכור תוצרת בעיר. עגבניות ודלעות נמכרו ב-2 ₪ לקילו, בעוד שמנתוני משרד החקלאות עולה כי באותו שבוע המחיר הממוצע לצרכן של קילו עגבניות היה 3.85 ₪, לפי מועצת הצמחים המחיר הסיטונאי של דלעת היה 4 ₪, ומחיר במרכולים שבדקנו הרקיע לכ-9 ₪ ואף יותר. באירוע האילתי נמכרה כל התוצרת.


למעשה במסגרת המכירה המוקדמת שנערכה באינטרנט נמכרו מראש דרך טופס הרשמה באינטרנט כ־1.4 טון ירקות, כך דיווחה ראש העמותה סוזי שרם.


עוד דוגמה להתארגנות חקלאים היא ´משק ישי - חקלאות שיתופית´. מדובר בהתאגדות חקלאים מאזור השפלה, המציעים פירות וירקות ישירות מהחקלאי לצרכן ללא פערי תיווך. מטרתם המוצהרת היא לאפשר לצרכנים לקנות פירות וירקות באיכות גבוהה במחיר נמוך באופן שעדיין יאפשר לחקלאים להרוויח.


הם מזמינים את תושבי השפלה והדרום לבצע הזמנות באופן מרוכז למוסדות, ריכוזי עובדים, וגם התאגדויות קהילתיות בישובים קטנים ושכונות. הם כבר יצרו חיבור אל ´מועדון צרכנות הדרום´ בבאר שבע, ואף הצטרפו את המכירות הגדולות שהתקיימו בקמפוס ספיר ואפילו באוניברסיטת תל אביב.



 ברחוב הם נמכרו ב-4.5 ש"ח לקילו


בכפר יונה ניצחו את ´מגה´

היוזמות לא מגיעות רק מצד החקלאים אלא גם מצד הצרכנים, שחשים שיחד הם יכולים לחולל שינוי. לפי התגובות האוהדות בדפי הפייסבוק שמקדמים את המחאה ניכר כי צרכנים מעוניינים לא רק במחיר נמוך יותר, אלא בקידום תנאי סחר הוגנים כלפי החקלאים.


ניר נגר, יועץ עסקי בן 42 מהיישוב כפר יונה, הוא דוגמה למעשה של אזרח, שחש כי קיים אי צדק משווע במחירי הירקות בשתי חנויות רשת המזון מגה בעיר הממוקמות בישוב. נגר פתח קבוצת פייסבוק תחת הכותרת ´צרכנות נבונה בכפר יונה´ ולאט לאט החל לנוע תהליך. אנשים רבים הצטרפו למאבק, נפתחה עצומה והוקם ועד פעולה. לטענת התושבים, לא משתלם להם כלכלית לערוך את הקניות בסניפי מגה הקטנים יחסית שבאזור היישוב, וכדי לעמוד בתקציב המשפחתי הם נאלצים לנדוד ולקנות ברשתות מזון בנתניה, שם קיימת תחרות על כל לקוח, והמחירים נמוכים בהתאם.


במסגרת המאבק, יצר הוועד קשר עם "חקלאות חברתית ישירה" שקישרה אותם לחקלאי שסיפק כמות גדולה של פלפלים במחיר נמוך ממחירי הרשת. ביום שישי 2 במאי הפלפלים ב´מגה´ נמכרו ב-9.99 ₪ לקילו. דוכן הועמד בסמוך לסניף ברחוב הירדן ועליו כ-750 קילו פלפלים טריים ב-4.5 ₪ לקילו. תוך שעתיים נגמרו כל הפלפלים.


פתרונות לטווח רחוק לבעיית פערי התיווך

אם יש פתרון מהיר לפערי התיווך, שאינו תלוי בחקיקה ורגולציה הוא מצוי באינטרנט, בו קיימים התנאים שאולי יאפשרו בעתיד לוותר על הביקור בסופר. התארגנויות המחאה זיהו זאת, אך יש מי שזיהה זאת קודם ואף מצא מודל להפיק מכך רווח, כך הם אתרים כמו פארמינגו, relayfoods.comcitysprout.com, ואחרים שכבר פועלים במקומות שונים בעולם ומאפשרים לכל צרכן להזמין תוצרת חקלאית טרייה ישירות מהחקלאי.


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט