משפט ופלילים >

תלוש מהמציאות

נוהל של רשות ההגירה מאלץ חקלאים לחתום על תלוש משכורת של עובדיהם הפלסטינים גם אם אינו משקף את המציאות

בעשור האחרון המדינה מאלצת אלפי חקלאים לחתום בכל חודש על תלוש שכר מסולף של עובדיהם הפלסטינים, ולשאת בהוצאות סוציאליות מנופחות ולא מוצדקות.


כך עולה מעתירה שהגישו באפריל השנה (2014) לבית הדין האזורי בתל אביב ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי, המייצג 500 חקלאים, וארגון מגדלי ההדרים, כנגד רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.


מאז שהוכנס תיקון 7 לחוק עובדים זרים בשנת 2005 חייב כל חקלאי המקבל רישיון להעסקת פועל פלסטיני, לחתום על תלוש שכר שמנפיקה רשות האוכלוסין עם כמות ימי העבודה שהוכתבה על ידי רשות ההגירה גם אם, בפועל, הפלסטיני עבד פחות ימים.


התובעים דורשים כי הנוהל יבוטל ויתאפשר להם להנפיק תלושי שכר המשקפים את ימי העבודה האמיתיים של עובדיהם.


ליהוא פיין חקלאי מבנימינה מסביר: "מי שלא מדווח למדור התשלומים בהתאם למספר ימי המינימום שנקבעו לו, מסתכן באובדן הרישיון. גם אם העובד שלי עבד 17 ימים בחודש, הם רוצים שאדווח על 20 ימים. אם לא – לא אקבל רישיון".


לדברי פיין יש סיבות רבות בגינן מדירים עובדים את רגליהם מהעבודה ורשות ההגירה לא מכירה בהיעדרותם. "אחד, אשתו לא מרגישה טוב; אחר לקח את הילד לבית הספר; אחד, סבתא שלו חולה. ואם אחד העובדים בעצמו חולה, והוא כבר הביא אישור מהרופא, אז המדור רוצה העתק באנגלית; ואם הוא מביא עותק באנגלית, הם רוצים תרגום לערבית. פעם אחת,כשהתלוננתי על זה בפניהם, קיבלתי עונש ולא נתנו לי עובדים".


לפיין דעה מוצקה באשר לאופיו של המדור. "מדור תשלומים לא כפוף לדין הישראלי, הם מדינה בפני עצמה, יש להם חוקים משלהם".


מגדל פרחים אחר מהשרון חשש לדבר בנושא. "אני מפחד שהם יבטלו לי את רישיון ההעסקה, אם אני אספר איך המדור מחייב אותנו לדווח לו על ימי העבודה. זו דיקטטורה".


החקלאים פוחדים לאבד את הרישיון

העובד הפלסטיני מעביר כרטיס מגנטי במחסום כשהוא עובר משטח הרשות הפלסטינית לשטח ישראל. "לפעמים, הוא עובר במחסום, וזה נרשם, אבל הוא לא מגיע לעבוד אצלי והולך לעבוד אצל מישהו אחר, כשהוא משתמש ברישיון שלי. אז אני צריך להיות אחראי על זה ולשלם?", מתרעם אברהם דניאל, מנכ"ל איגוד מגדלי הפרחים ומי שעומד מאחורי התביעה.


"במדור אומרים לי, אם לא תדווח החודש על 22 יום, נבטל לך את הרישיון. הדילמה היא האם לפטר את העובד או לשלם לו לפי מכסת הימים שקבע מדור תשלומים ברשות הגירה ואוכלוסין. רוב החקלאים מפחדים ומשלמים. המדור מכתיב לחקלאים כמה ימים לדווח. ואז נוצר מצב של דיווח כוזב בהוראת המדינה".


מתבקש לשאול מדוע לא יחליף חקלאי עובד שאינו מגיע לעבודה, במישהו שכן פוקד את מקום העבודה. אברהם דניאל, מסביר כי ניסיון להחליף עובד כרוך בסיכון לביטול רישיון העסקה. "אני מבקש מהעובד שיגיע כל יום לעבודה – ולא תמיד הוא מגיע. עכשיו, מה אני יכול לעשות? יש לי אפשרות לפטר אותו?! אם אפטר אותו, לא תהיה לי אלטרנטיבה אחרת לעובד, אז אני מעדיף שהוא יבוא לעשרה ימים בחודש מאשר לא יבוא בכלל".


משרד הפנים: הנוהל מגן על החקלאים והעובדים הפלסטינים

50 רבבות של מכסות עבודה לפלסטינים רשומים ברשות ההגירה והאוכלוסין, נכון לינואר 2014. רובם- 32 אלף- רשומים לענף הבניין; היתר לחקלאות. כל העובדים רשומים למשרה מלאה, וכל המעסיקים מחוייבים לתשלום על משרה מלאה.


חוק עובדים זרים קובע: "... חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור...".


אמנם הוסיף וקבע המחוקק כי השכר ´האוטומטי´ על פי משרה מלאה ישולם רק אם המעסיק לא ניהל רישום מסודר של ימי העבודה, אך לטענת עו"ד יואב עציוני, שחתום על העתירה שהגיש איגוד מגדלי הפרחים, מדור תשלומים ברשות ההגירה אינו מתייחס לתנאי זה: "בחוק כתובים הרבה דברים, כתוב גם שיש למדור מת"ש סמכות לקבוע תשלום על משרה מלאה. אנחנו מקבלים חוזרי מנכ"ל ממנהל המדור, אהרון ברזני, והם דורשים לשלם הפרשות ומיסים באופן פיקטיבי".


כך כתב ברזני באחת מהודעותיו למעסיקים: "היות ומכסת הרישיונות להעסקת עובדים פלסטינים מאיו"ש מוגבלת, לא נאשר מתן רישיונות למעסיקים שלא יעסיקו עובדים בחודש מלא. חודש עבודה מלא שווה – סה"כ הימים בחודש, פחות ימי שבת; ימי חג; ימי סגר; וימי שישי (אם לא עבד)".


במשרד הפנים בוחרים שלא לכנות את הדיווחים הללו פיקטיביים, אלא רואים זאת כורח המציאות. כך השיבה סגנית היועץ המשפטי של רשות ההגירה, עורכת הדין שושנה שטראוס, לפניית איגוד לשכות המסחר בנושא:

"נהלי רשות ההגירה נועדו להגן על ציבור החקלאים והעובדים הפלסטינים... איזון סביר בין אינטרסים. החובה להעסקת עובד במשרה מלאה נועדה להגן על החקלאים, כך שחקלאי שאין לו עבודה עבור העובד הפלסטיני לא יחזיק לשווא ברישיון, שיכול היה להיות מחולק לחקלאי הזקוק לידיים עובדות.

אין המדובר, חלילה, בדרישה שהחקלאי ידווח באופן פיקטיבי או כוזב על ימי ההעסקה של העובד בניגוד למציאות. הפנייה של הרשות לחקלאי היא להתריע בפניו על העסקה חלקית, כפי שדווחה על ידו, ולאפשר לו לתקן את הדיווח".


מאז הוגש כתב התביעה, לפני חמישה חודשים, ביקשה המדינה דחייה במתן כתב ההגנה, בטענה שהתביעה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט המנהלי בירושלים, ולא לבית הדין לעבודה בתל אביב, כפי שהיה. אם יוחלט שהמשפט יערך בתל אביב, יחל הדיון הראשון בינואר 2015.


תגובות

רשות ההגירה:  "נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, בדבר החובה להעסיק עובדים פלשתינאים במשרה מלאה לפחות, נועדו להגן הן על ציבור החקלאים והן על העובדים הפלשתינאים, תוך יצירת איזון בין האינטרסים והאילוצים של כל צד.


נוהל זה נועד למנוע מצב בו חקלאי מחזיק לשווא בהיתר העסקה וכן למנוע סחר בהיתרים וברישיונות של עובדים פלשתינאים. עם זאת, הנוהל מהווה קו מנחה ועקרוני ובמקרים חריגים הדברים נבחנים לגופו של עניין".


משרד החקלאות:"יחסי עבודה ודיני עבודה אינם סמכות שלנו".



BrandWiz - מיתוג | מיתוג באינטרנט