משפט ופלילים >

בית המשפט קבע: השוואת רפתן לנאצי היא לשון הרע

ארנון אשרי מכפר ויתקין לא הסכים להבליג ותבע פעיל טבעוני שהשווה אותו בפוסט בפייסבוק לנאצי. אתמול פסק בית המשפט כי זו אכן לשון הרע

התבטאויות של טבעונים ברשתות החברתיות הצליחו להרגיז לא מעט מגדלי בקר ורפתנים שחשו כי במקרים רבים נחצו קוים אדומים. אתמול סימן בית המשפט את הקו המפריד בין חופש ביטוי לגיטימי להוצאת לשון הרע. זיו קורן שהשווה את הרפתן ארנון אושרי מכפר ויתקין לנאצי, ישלם לו 70 אלף שקלים פיצויים בגין לשון הרע.


קורן לא הצליח לשכנע את בית המשפט שמדובר בהבעת דעה לגיטימית. שופטת בית משפט השלום´ ריבה ניב´ קבעה שדבריו הם "חריפים, קשים ופוגעניים ויש בהם הוצאת לשון הרע".


בערב יום השואה 2013 התפתח דיון בקבוצת פייסבוק בשם "חלב – עובדות או מיתוסים", בסוגיית לגיטימיות גידול הבקר. משנודע הדבר לאשרי, הצטרף הרפתן לקבוצת הפייסבוק, במטרה להשמיע גם את עמדתם של מגדלי בקר.


"כתבתי פוסט על חשיבות הרפת, ובתגובה האיש הזה, שאיני מכיר אותו, כתב את מה שכתב, והתפתחה מסכת השמצות שלו ושל אחרים", גולל אשרי את המקרה.


קורן, חדור להט אידיאולוגי, השווה את אושרי לרייך השלישי עצמו. ובין היתר כתב ".. לא נשכח שלכל שטן יש שם, ולשטן הזה שלפניכם קוראים ארנון אשרי, והוא גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות שלו... שהנאצים בשואת היהודים יכלו רק לחלום עליה..."



הפוסט נמחק מדף הקבוצה. צילום שמסר אשרי לבית המשפט


לצד ההודעה הופיעה תמונת פורטרט ולצידה השם Ziv veg k. אשרי הצליח להתחקות אחר הכותב.


התלונה שהגיש במשטרה לא הבשילה להליך משפטי והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. אז תבע אשרי את קורן בדין אזרחי שנערך בבית משפט השלום בתל אביב, שם ייצגה אותו עורכת הדין רונית כ"ץ. "מפני שאני רפתן, הייתי המטרה לעליהום שלהם. מה, כל מי שמגדל בעלי חיים הוא נאצי? לא התלבטתי בעניין הגשת התלונה, אני לא מוכן להיות מישהו שיורקים עליו והוא אומר שזה גשם. אם מישהו הוציא מילים כאלו מהפה שלו, אז שיהיה אחראי לדבריו".


אשרי ציין שבמהלך המשפט ובניסיון הגישור, לא הביע הנתבע התנצלות בפניו. "אני לא נגד צמחונות או טבעונות, ואני לא נגד דיון חופשי, אבל יש גבולות של שיח בחברה, ומי שעובר עליהם נענש".


בדיון טען קורן, שהדעה שהביע והאנלוגיה שעשה כשהשווה בין פרקטיקות מתעשיית החלב לפרקטיקות המשטר הנאצי, הינן דעות חריפות שהושמעו על ידי הוגי דעות, ואין להוציאן אל מחוץ לחוק.


בין הדוגמאות שהביא פרקליטו של קורן, כנתלה באילנות גבוהים, מנה את הסופר יצחק בשביס זינגר, וציטט מדבריו: "הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות; הם ערוכים לשימושו והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים, וכל יום הוא טרבלינקה".


השופטת ניב לא התרשמה מכך. היא אמרה שאינה מקבלת את הטענה כי אין להגביל את חופש הביטוי לחלוטין ושכל הבעת דעה היא לגיטימית. לדבריה בישראל אמירות הקושרות בין אדם לנאצים או בין מעשה כלשהו לפעילותם – פוגעניות יותר מקללות אחרות, חריפות ככל שיהיו, ולכן יש בדברים שנכתבו על ידי קורן הוצאת לשון הרע כנגד אשרי.


כמו כן, דחתה השופטת את טענת הנתבע כי אמר את הדברים בתום לב, כי יש בדבריו עניין ציבורי וכי הם לא חרגו מגבולות הסביר.  


כמות האנשים שנחשפו להודעה משפיעה על שיעור הפיצוי

משה נגבי, פרשן משפטי, מסביר שזהו אינו פסק דין תקדימי, ובעבר כבר חויבו נתבעים לשלם לתובע פיצויים בגין לשון הרע בפייסבוק. "זה לא חסר תקדים אבל זה לא קורה הרבה, ואין כל כך מודעות לאפשרות הזו".


"על אף שתוכנם של סטטוסים נכתב לעיתים במרחב הווירטואלי הפרטי של אדם, יש בכך כדי להביא להרשעתו בלשון הרע. ברגע שהוא משתף עוד בן אדם, וזה מה שקורה בפייסבוק, מבחינת החוק זהו לשון הרע, מספיק שזה יהיה שיתוף לאדם אחד. זה לא משנה איפה הוא מפרסם את ההודעה הפוגענית, אלא כמה אנשים רואים את זה. מספר האנשים שנחשפו להודעה יכול לקבוע את סכום הפיצויים כי זה קובע את מידת הנזק".


נגבי מסביר מדוע אין העמדת הנאשם לדין מהווה פגיעה בפרטיותו ברשת. "אדרבא, זה שהוא ניסה לעשות את המעשה באופן אנונימי, זה ניסיון להתחמק מאחריות. זה שהוא לא הצליח – זו בעיה שלו. גם לא נראה לי נכון שמישהו ישים את הפרטיות שלו מעל השם הטוב של מישהו אחר".
 

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט