פיננסי >

שיטת השוק-שוקה: מה קרה לשוק הסיטונאי החדש שעל הקמתו הוחלט לפני 11 שנים?

השוק הסיטונאי החדש אמור היה לפתור חלק מהבעיות שגורמות לפערי התיווך, אלא ש-11 שנים אחרי שהוחלט לראשונה על הקמתו עדיין לא נבחר הזכיין שיוציא לפועל את הפרויקט

דמיינו עולם כזה: אתם מתעוררים בבוקר עם שחר, אוספים את התוצרת הטובה ביותר שלכם מהשדות ומעמיסים למשאיות. אחר כך, אתם חוזרים הביתה, פושטים את מדי החקלאי, לובשים חליפה אלגנטית ועניבה ומתחילים את יום העבודה שלכם כברוקרים. ברוקרים בבורסה של פירות וירקות. זה החזון שרואים ברוחם האנשים שעומדים מאחורי השוק הסיטונאי שצפוי לקום בצומת מסובים שבמרכז הארץ. כמו בבורסה, הם מדמיינים, המחיר לפיו ייסחר מוצר יופיע על גבי צגים אלקטרוניים במתחם השוק, ובמקביל ישודר לציבור דרך אמצעי התקשורת השונים, במטרה לאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת כאשר הוא יוצא לקניות.


מחיר התוצרת יופיע על על צגים

מחיר התוצרת יופיע על על צגים 


התיאור שמובא כאן לפניכם איננו דמיוני. הוא מגובה במחקרים ובדיקות רבות שנעשו בארץ ובעולם שהוכיחו את יעילות המודל ואת האפשרות ליישם אותו. הוא אפילו קיבל אור ירוק משר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, ומשרת החקלאות לשעבר, אורית נוקד, שחתמו בשנת 2012 על סיכום להקמתו. אך כיום, כשמחצית שנת 2014 כבר מאחורינו, התוכניות עדיין נשארו רק על הנייר.


מבקר המדינה בודק

סיפורו של השוק הסיטונאי בצומת מסובים מתחיל לפני 11 שנים, עוד בממשלתו של אריאל שרון, אז התקבלה ההחלטה להקמתו. מאז, התוכנית התקדמה בעצלתיים, וכשעלה הצורך לפנות את הסוחרים מהשטח היקר שבו עמד השוק בתל אביב, בטרם הוקם השוק החדש במסובים, הם הועברו לשוק הסיטונאי בצריפין. "בשנת 2003, עוד לפני שהשוק בצריפין הוקם, רצו להקים אותו באיירפורט סיטי", מספר עמירם מוארמן, ותיק סוחרי השוק. "אספו את כולנו באוטובוסים ולקחו אותנו לאיירפורט סיטי כדי לשכנע אותנו שנעבור לשם מת"א.



חֳרָבוֹת השוק בתל אביב
 

אחר כך, התחרטו ואז הקימו מהר את צריפין כדי שאפשר יהיה לפנות את השוק בתל אביב. גם צריפין מלכתחילה היה אמור להיות שוק זמני, אבל איך אמר ברנרד שו: "אין דבר יותר קבוע מהזמני".


השוק בצריפין היה אמור לשמש מעין תחנת מעבר, פיתרון זמני עבור אותם סוחרים שדאגו לפרנסתם. חלפו להן 4 שנים נוספות, ובשנת 2010, החליטה ממשלת ישראל להקים חברה ממשלתית, "חברת שוק סיטוני לישראל" שמה, שתהיה אחראית על הקמתו של השוק הסיטונאי במסובים, בפרק זמן של עד שנתיים. ד"ר רענן כהן, בעברו שר בממשלת ישראל ומזכיר מפלגת "העבודה", שמונה ליו"ר החברה ראה במשימתו שליחות לאומית: "הממשלה צריכה לפעול לטובת אזרחיה, ולהקל עליהם את יוקר המחייה".


"ממחקרים שנעשו, השוק יכול לחסוך לצרכן הישראלי כ-2 מיליארד שקל בשנה. החקלאים, שעובדים קשה מבוקר עד לילה, סופגים פער של 300-200 אחוזים בין המכירה שלהם למחיר המוצר בשוק. זה סקנדל לאומי!".


גם שרת החקלאות לשעבר, אורית נוקד, שאישרה את הוצאתו לפועל, מאמינה ביכולת לעשות שינוי משמעותי: "המטרה בהקמת השוק הייתה להקטין את הכשל בריכוזיות מרכיב השיווק בשרשרת הערך ובכך להקטין את פער התיווך ולהגדיל את התחרות. הכוונה הייתה שהשוק ישרת קודם כל את ציבור החקלאים הסיטונאים, ובהמשך גם הצרכנים יהנו מעצם הקמתו. בשלב השני היה אמור לקום בשוק מתחם שישרת את הצרכנים הפרטיים שיוכלו להגיע וליהנות ממבחר פירות וירקות במחירים שאין להם תחרות".


משהו השתבש בדרך ובממשלה החליטו, מסיבות שונות, שהמשימה "גדולה עליהם". באוקטובר 2012, הוחלט להוציא את הפרויקט למכרז לשוק הפרטי: "הממשלה החליטה שהפרויקט יהיה במתכונת של זכיין פרטי להקמת ולהפעלת השוק", מספר אלכס ויסמן, מנכ"ל חברת שוק סיטוני לישראל. "אחד הפרמטרים המרכזיים במכרז יהיה גובה מענק ההקמה שתיתן המדינה לזכיין (ככל שהזכיין יתפשר על מענק נמוך יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יזכה), וזה כמובן תלוי ברווחיות שצופה הזכיין הפוטנציאלי מהפרויקט". תנאי המכרז הגדירו פרק זמן של עשרה חודשים להגשת הצעות ראשוניות, שמהן ייבחר הזכיין שיפעיל את השוק למשך 25 שנים. למרבה ההפתעה, גם השלב הראשוני התעכב וההצעות הוגשו רק בחודש ינואר 2014, שלושה חודשים מאוחר יותר.


בשלב זה לא ניתן להימנע מהשאלה בידי מי כדאי להפקיד את המשימה הזו, בידי המדינה או בידי השוק הפרטי. "מה שחשוב בעייני במקרה הזה" אומרת נוקד, "הוא עניין המהירות. בידיים של מי השוק יקום מהר יותר. אם זה נשאר בידי המדינה, לוקחים סיכון שלא יהיה תקציב פנוי למטרה הזו, וזה ייצור עיכובים בדרך".


כהן, לעומתה חושב שהסיבה לעיכובים איננה התקציב, אלא אלה הממונים עליו: "הבעיה של מדינת ישראל היא שישנם פקידים באוצר שסיימו תואר ראשון או משהו אחר ונדמה להם שהם יודעים ומבינים הכל. הם הטעו את השרים, הטעו את הממשלה ועשו צעד שפגע באזרחי מדינת ישראל, משום שאם לא היו מפריעים, השוק היה מוקם כבר בשנת 2014". כהן אף פנה לאחרונה למבקר המדינה בדרישה לחקור את הנושא ולהעניש את האחראים: "כמו כל אדם שנענש כאשר אינו מכבד הסכמים, גם כאן אסור שהם יחמקו מעונש".



הדמיה של השוק החדש. מקור התמונה: חברת שוק סיטוני לישראל


ספק אם השוק יצמצם את פערי התיווך

פרויקט הקמת השוק הסיטונאי מלווה מיומו הראשון בסיסמאות ובהבטחות לשוק הוגן ושקוף יותר: קידום התחרות, הגברת היעילות, הקטנת פערי התיווך, הגברת הפיקוח, קיום מערכת מסחר סיטוני הוגנת ויעילה. למרות כל אלה, יש מי שמטיל ספק ביכולותיו. "שוק הפירות והירקות בארץ הוא שוק תחרותי ויש בו חסמים. אני לא חושב שהשוק הסיטונאי יטפל בכל הבעיות הקיימות", אומר ויסמן. "מחירי הפירות והירקות לצרכן לא יירדו באופן דרמטי".


"עד שנות ה-80-90, אנשים קנו פירות וירקות אצל הירקן או במכולת השכונתית", מסביר אביחי פישגרונד, כלכלן חקלאי, BDO זיו האפט. "היום אנשים לוקחים את האוטו ונוסעים לרשתות השיווק הגדולות. רשתות השיווק חולשות על חלק גדול מאוד מהירקות במשק. החקלאים הבאמת גדולים יעדיפו לעבוד עם "שופרסל" למשל. "שופרסל" משלמים להם מראש והחקלאים יודעים בדיוק כמה הם מקבלים. חקלאי קטן שיותר קשה לו לעבוד עם גופים כאלה, לא תהיה לו ברירה אלא לעבוד עם השוק הסיטונאי, שם הוא ישרת את הרשתות הבינוניות והקטנות, מסעדות ומפיצים שמפזרים לחנויות".


לדבריו, עבור החקלאים הקטנים השוק יספק לקוחות ופלטפורמה נוחה למכור באמצעותה. מבחינת הצרכנים, פישגרונד לא צופה מהפכה של ממש: "הדרך היחידה שבה השוק יכול להביא לירידת מחירים היא הלחץ שהוא יפעיל על רשתות השיווק הגדולות להתיישר עם המחירים שלו. אם למשל הסופרים ייקחו 10 שקלים על עגבניה, בזמן שהציבור רואה שהם קנו את זה בשוק הסיטונאי ב-3 שקלים, בחדשות יגידו שהם גנבים וזה עשוי להפעיל עליהם לחץ.


אבל ברירת המחדל היא שגם הירקן הקטן, שקנה את העגבניה ב-3 שקלים, יעדיף למכור במחיר הקרוב לזה שמוכרים בסופר, מאשר לנסות להתיישר עם מחירי השוק הסיטונאי". בכל זאת, מסביר פישגרונד, שההחלטה להוריד מחירים לצרכן נמצאת בידי השוק הסיטונאי: "אם מקימי השוק יקחו על עצמם את המטרה להיטיב עם הצרכנים, יש להם הרבה כוח בידיים והם יכולים לעשות את זה. הם יכולים לבוא ולהגיד לקמעונאים: אנחנו נמכור, רק אם לא תעלו את המחיר. אבל רוב הסיכוי שהם יעשו הפוך ויאמרו: תראו כמה השקענו, מגיע לנו פער תיווך יותר גבוה".


הציפייה הרבה לקראת הקמת השוק הסיטונאי מלווה באכזבות בדרך וגם באפשרות שהוא לא יצליח להגשים את מטרותיו העיקריות. עם זאת, כמנהגם של ישראלים, עוד לא אבדה תקוותנו ומנכ"ל השוק מבטיח שהחלום עוד יתגשם, גם אם לא בעתיד הנראה לעין: "המכרז לבחירת הזכיין נמצא בישורת האחרונה", אומר ויסמן, "וניתן להעריך שבמהלך יולי 2014, או לכל המאוחר בתחילת אוגוסט, יתפרסם השלב השני של המכרז. אנחנו מעריכים כי השוק יתחיל לפעול בתחילת שנת 2018, אז יהיה פה שוק מודרני שישאב אליו בחזרה את אותם חקלאים שהדירו את רגלם מהשוק הקיים".


תגובת לשכת מבקר המדינה: משרד מבקר המדינה אכן בודק היבטים שונים הקשורים בשוק הסיטונאי. ממצאי הבדיקה יפורסמו לציבור במסגרת דוח מבקר המדינה.


תגובת משרד האוצר: בתאריך ה-23.6.2013 פרסמה הועדה הזמנה להשתתף בהליך המיון המקודם. במסמכי המיון המוקדם תיארה הוועדה בקווים כלליים את הפרויקט ומטרותיו וקבעה תנאי סף הנדסיים, תפעוליים ופיננסים אשר רק מתמודדים שיעמדו בתנאים אלו יוכלו להתמודד במכרז העיקרי אשר יפורסם בחודשים הקרובים.


בתאריך ה-31.12.13 הוגשו 12 הצעות על ידי קבוצות ידועות במשק ומובילות בתחומן אשר מעוניינות להתמודד בהליך המכרז העיקרי על הזכות לתכנן, לממן, לתכנן, להקים ולתפעל את השוק הסיטוני העתידי.


השוק שיוקם יחליף את השוק שפועל היום באופן זמני באזור צריפין וישתרע על שטח של כ-220 דונם. השוק החדש יוקם על פי סטנדרטים קפדניים של מסחר בתוצרת טרייה, והקמתו צפויה להוביל לירידה במחירי הפירות והירקות לצרכנים, באמצעות צמצום בעלויות התיווך והפחת הגבוהות השוררות בשוק. כמו כן, המהלך יתרום להגברת השקיפות לגבי המחירים שנקבעים בשוק בעקבות הכנסת מערכת מסחר אלקטרונית שתציג את המחירים בשוק בזמן אמת.


קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט