פיננסי >

דעה: שלא תבכו על החלב שיישפך

 118 רפתות שנסגרו השנה הן הוכחה כי פגיעה ברפתנים לא תוזיל את מחיר מוצרי החלב, היא רק תאפשר למחלבות להרוויח יותר

האם הרפתנים אשמים במחיר הגבוה של המילקי ומוצרי חלב אחרים? נראה כי עיתונאי גלובס משה ליכטמן וסטלה קורן-ליבר חושבים כך. כך עולה מכתבות שפרסמו השניים השבוע.


אלא שהם מבססים את עמדתם על שתי טענות דמגוגיות ומטעות. אפשר להעריך כי את המידע הם קיבלו מיחצנים וספינולוגים שמעסיקות המחלבות ואולי גם רשתות השיווק בניסיון לדכא את מחאת המילקי על ידי הפניית חיצים לרפתנים.


העובדות שגויות, ואגע בהן בהמשך. אבל חשוב מכך הוא הניסיון להסיט את הדיון העקרוני - על גובה הקופון השערורייתי שגוזרות המחלבות ורשתות השיווק.


כדאי לדעת, המחלבות מכסות את עלות רכישת החלב מהרפתנים באמצעות מכירת חלב ניגר, שמחירו מפוקח. אבל, מתוך החלב הגולמי הן מפיקות חומרים נוספים, כגון שומנים, המשמשים אותן לייצור מוצרי חלב שאינם בפיקוח, כגון גבינות ויוגורטים, וכאן הן גוזרות רווח אסטרונומי.


במילים אחרות, חומרי החלב המשמשים את תנובה, טרה ושטראוס לייצור יוגורט או גבינה עולים להן כמעט אפס (0) שקלים.


אבל חשוב מכך, משום מה נעדרה מהכתבות העובדה כי הרפתות במושבים עברו השנה טלטלה עזה בעקבות הרפורמה המכונה "מתווה לוקר". כדי לעודד את התייעלותן ירד מחיר המטרה (המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים על ליטר חלב), בכ-3 אגורות וצפוי לרדת בעוד כ-3 אגורות. התהליך גרם לסגירת 118 רפתות במושבים, ורק במושבים. שכרם של הרפתנים, שגם כך קרוב בקושי לממוצע במשק, נשחק בכ-30%.


רפתות נסגרו ומחיר החלב שמשלמות המחלבות ירד בעקבות הרפורמה, אבל מחיר החלב ובמיוחד מחיר מוצרי החלב על מדפי הסופר לא השתנה. הרפתנים מגרדים משכורת סבירה, אם בכלל, המחלבות מרוויחות מיליונים. רק השנה נחתמה עסקה למכירת תנובה לברייטפוד הסינית על פי שווי של 8 מיליארד שקלים. הציבור ישפוט מי הוא המרוויח הגדול בהליך הפקת החלב. 


ובאשר לעובדות המשמשות את עיתונאיי גלובס כעוגן לטענותיהם:

ראשית, הכותבים מפנים את האצבע למכוני התערובת המספקים את המספוא לפרות ונשלטים על ידי "חקלאים", כך נכתב. אלא שהביטוי מכליל ולכן דמגוגי: מכוני התערובת הגדולים – אמבר ומילובר - נשלטים על ידי הקיבוצים באמצעות תאגידי גרנות ומילואות בהתאמה. לרפתני המושבים אין חלק בחברות אלה, ומכאן שאינם משפיעים על מחיר המספוא ולא נהנים מעלייתו.


אבל הטענה המקוממת ביותר, אותה העלה משה ליכטמן, היא כי מחיר החלב שמוכרות הרפתות למחלבות ("מחיר המטרה"), מוטה למעלה על ידי חקלאים ונציגתם הכלכלנית רחל בורשק.


ליכטמן לא ציין, אולי כי לא טרח לבדוק זאת, כי מחיר המטרה היום זהה למחיר המטרה ב-2008. במילים אחרות, משכורתם של הרפתנים היום זהה למשכורתם ב-2008. לעניין הכלכלנית בורשק, שהיא אגב מהבקיאות ומהמנוסות בארץ, היא מקבלת נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומזינה אותם בנוסחה, התוצאה המתקבלת אדישה לעמדתה.


מוטב כי רשתות השיווק והמחלבות יקצצו מעט מתקציב יחסי הציבור והפרסום שלהם, ובמקום לעסוק בהטעיית הציבור והסטת האש מעליהם, יתרכזו במציאת פתרונות אמיתיים שיאפשרו לצרכנים ליהנות ממוצרי חלב במחיר הוגן ולחקלאים להתקיים בכבוד.

קבוצת סיון - מיתוג | מיתוג באינטרנט